דיוקן אמיל זולא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) עריכת טקסט |
Talmoryair (שיחה | תרומות) מ תקלדה |
||
שורה 4:
נושא הציור של דגה הוא דיוקנו של [[אמיל זולא]], אשר מתואר יושב בכיסא בהסבה לכיוון פנים התמונה, ואילו פניו מופנות הצידה ואל מחוץ לתמונה.בידו, אוחז זולה ב[[ספר]] [[אמנות]] פתוח. על שולחן הכתיבה שלפניו מונחים [[עט]] ונוצה, קסת, [[מקטרת]] ואוסף ספרים וחוברות. מאחורי כסאו, משמאל, ניצב פרגוד יפני ולמעלה מימין [[הדפס|הדפסים]] קטני מידה הממלאים את הקיר האחורי של פינת החדר.
לכאורה מרמזים כל הפרטים הללו על משלח ידו של זולא, על טעמו ועל תחומי התעניינותו, אולם למעשה, כמה מן החפצים מצביעים על הנושאים שהעסיקו את מאנה יותר מאשר את זולא. חפצי אמנות יפניים, כמו ה[[פרגוד]] [[חיתוך עץ|וחיתוך העץ]] המתאר מתאבק מעשה ידי [[קוניאקי השני]], זכו להערכתם הנלהבת של אמני ה[[אוונגרד]] בשנות השישים של [[המאה ה-19]], ומאנה בתוכם. בעיני מאנה היו הם בפרט [[אמנות
בייחד עם ההדפס של המתאבק מופיעים עוד שני דימויים אחרים: הדפס אבן של ציורו של [[דייגו רודריגז דה סילבה אי ולסקס|ולאסקס]] - "השתיינים" (קטוע בחלקו), המוסתר מעט על ידי העתק של המיור "[[אולימפיה (ציור)|אולימפיה]]" מאת מאנה. כבר מראשית דרכו גילה מאנה עניין באמנות הספרדית, כפי שניכר מן הנושאים שבחר לצייר. בעיקר עשתה עליו רושם יצירתו של ולאסקס, על משיכות המכחול החפשיות, הרקעים הנייטרליים והניגודים הדרמאטיים שבה. לאחר שראה את ציורי ולאסקס ב[[ספרד]] בשנת 1865 כתב: "מצאתי ביצירה זו התגשמות של אידאל בציור שלי".
| |||