אטריות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 5:
'''אטריות''' (וב[[יידיש]] "'''לוקשן'''") הן מאכל העשוי כעין רצועה דקיקה של בצק מ[[קמח]], [[מים]] ולרוב [[ביצה (מזון)|ביצים]]. מייבשים את האטריות במהלך ייצורן ולאחר מכן מבשלים אותן לצורך הכנתן למאכל.
 
את האטריות נהוג לאכול ב[[מרק]] (כמו [[קרוטונים]] ו[[שקדי מרק]]), עם [[חלב]] ו[[סוכרוז|סוכר]] ובמגוון דרכים נוספות. כך למשל, [[קוגל]] היא [[פשטידה]] מתוקה מהמטבח ה[[אשכנז]]י המבוססת על אטריות רחבות.
 
מאכלים רבים מ[[המזרח הרחוק]] מבוססים על אטריות עם מגוון עצוםרחב של תוספות, כגון [[בשר (מזון)|בשר]], [[ירק]]ות, [[מאכלי ים]] ועוד. ב[[המערב|מערב]] מכנים את האטריות הללו "נודלס" (מ[[אנגלית]]: Noodles), וה[[מסעדה|מסעדות]] המתמחות בהן הם נמכרים נקראות "נודלס בר".
[[קוגל]] היא [[פשטידה]] מתוקה מהמטבח ה[[אשכנז]]י המבוססת על אטריות רחבות.
 
מאכלים רבים מ[[המזרח הרחוק]] מבוססים על אטריות עם מגוון עצום של תוספות כגון [[בשר (מזון)|בשר]], [[ירק]]ות, [[מאכלי ים]] ועוד. ב[[המערב|מערב]] מכנים את האטריות הללו "נודלס" (מ[[אנגלית]]: Noodles), וה[[מסעדה|מסעדות]] המתמחות בהן הם נמכרים נקראות "נודלס בר".
 
הביטוי "לחמם אטריות קרות" מתאר מצב חסר תוחלת, שלא ניתן להחזירו לקדמותו, באנלוגיה לטעמן התפל של אטריות שחוממו מחדש.
שורה 15 ⟵ 13:
ב[[תשעת הימים]] בתחילת חודש [[אב]] נהגו בקהילות ה[[אשכנזים]] לאכול אטריות ב[[חלב]], שנחשב מאכל עניים, שכן בימים אלו נהגו שלא לאכול בשר. לקינוח נהגו לאכול אטריות רחבות ב[[גבינה]] אבל בלא [[חמאה]] או [[שמנת]]{{הערה|1=ספר המועדים, כרך ז', הוצאת דביר, עמוד 272}}.
 
ב[[עברית ישראלית|בעבריתעברית המודרנית]] משמשת המילה לעיתים קרובות כ[[מילה נרדפת]] ל[[פסטה]] או ליחידות הבודדות שלה.
 
==ראו גם==
שורה 22 ⟵ 20:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Noodles|שם ויקישיתוף=אטריות|ויקיספר=קטגוריה:אטריות|שם ויקיספר=אטריות}}
* {{ynet|גלית סיבוני, [http://www.ynet.co.il/ency/1,7340,L-39555,00.html |נודלס וירקות מוקפצים], מאתר [[ynet]]|39555||||ency}}
* {{nrg|מיקה שרון|קדירת אטריות אודון עם חזה עוף וירקות פרוסים בציר מיסו|558/263|20 במרץ 2007||55}}
* {{הארץ|אילון גלעד|האם בן-יהודה האכיל אותנו לוקשים עם המילה איטריה|1.2074541|17 ביולי 2013}}