חיל הספר העבר-ירדני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה עד 1/3 הערך |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
[[היישוב היהודי]] בפרט, ותושבי ארץ ישראל בכלל, ידעו מעט מאוד באותה תקופה על מאמציו הכבירים של [[הצבא הבריטי]] לחצוץ בינם לבין פלישותיהם של שבטי עבר הירדן המזרחי לארץ ישראל. כוחותיו של [[אבן סעוד]] (מלכה הראשון של [[ערב הסעודית]]) הצליחו כמעט למוטט את שלטון [[השושלת ההאשמית]] בעמאן, בקיץ [[1924]], ונבלמו בידי כוחות [[חיל האוויר המלכותי]]. ברור אפוא כי אילולא עמידתם של כוחות הביטחון הבריטים בבלימתם של הכנופיות שניסו לפלוש לארץ, היה היישוב היהודי הדל של שנות ה-20 עומד בפני סכנה מהותית.
אחת מהסיבות לאי ידיעה זו היה אי-שיתופם של בני הארץ היהודים בכוחות ביטחון אלו. סיבות האי-שיתוף היו מדיניות וארגוניות-כלכליות. הסיבה המדינית העיקרית הייתה שהכוח העיקרי שנטל על עצמו את משימת השמירה על ספר המדבר המזרחי היה [[הלגיון הערבי]]. הפיקוד על חיל זה היה בידיהם של קצינים בריטים אך כוחותיו הלוחמים היו על
אך בנוסף ללגיון, ששמר על ספר המדבר המזרחי, פעלו במקביל באותה תקופה גם יחידות צבאיות, יחידות צבאיות למחצה, ויחידות משטרתיות בשטחי ארץ ישראל המערבית. הסיבות הארגוניות-כלכליות לאי-שיתופם של היהודים בהם היו משותפות לכולן. הסיבה הראשונה הייתה נעוצה בכך שהן ביחידות שכוח האדם שלהן היה על
סיבה שנייה לנוכחותם המצומצמת של יהודים בכוחות הביטחון נבעה מכך שהבריטים ידעו היטב כי כל יהודי שישרת תחת פיקודם יהיה נתון למרותם של [[המוסדות הלאומיים|מוסדות היישוב]] ובאופן כזה או אחר יהיה נתון גם לשליטתה הישירה או העקיפה של "[[ההגנה]]". נאמנות כפולה זו לא הייתה יכולה להתקבל על הדעת בשום כוח צבאי או משטרתי. לבריטים היה כבר ניסיון לא מבורך, מבחינתם, מתקופת [[הגדודים העבריים]], כאשר החיילים היהודים ששירתו תחת פיקוד בריטי ניסו ובמידה מסוימת אף הצליחו להשיג יתרונות מדיניים תמורת שירות זה. מסיבה זו השתדלו הבריטים להרחיק עד כמה שהתאפשר להם את היהודים משורות כוחות הביטחון.
שורה 28:
===הקמת המשטרה המעולה===
עד לקיץ [[1921]] הייתה משימת השמירה על ביטחון הפנים בארץ מסורה בידיהם של גדודי צבא שעמם נמנו חיילים בריטים ו[[הודו|הודים]], כמו גם חיילים יהודים מהגדודים העבריים. עד אותה עת היו עדיין בארץ כ-5,000 חיילים בריטים.{{הערה|שם=משטרה|'''תולדות ההגנה''', כרך שני, עמ' 201.}} אותם חיילים יהודים ראו בגדודים העבריים שבהם שירתו בסיס ל[[חיל מצב]] שאמור היה למלא את משימות הביטחון בארץ עם עזיבתם של מרבית הכוחות הזרים. אולם שאיפות אלו לא תאמו במדויק את תוכניותיהם של הבריטים. לאחר [[מאורעות תרפ"א|מאורעות 1921]] החלו הבריטים להכין תוכניות להקמתו של "חיל ההגנה לפלשתינה" (Palettine Defence Force). כוח זה היה אמור לכלול גדוד ערבי וגדוד יהודי;{{הערה|שם=משטרה}} בהמשך החלה תוכנית זו לצאת לפועל, ואת תפקידו של החלק הערבי בצבא זה מילא למעשה הלגיון הערבי, שכוח האדם הלוחם שלו היה כאמור על
על הקמתה הרשמית של המשטרה המעולה הכריז הנציב העליון הרברט סמואל ב-[[3 ביוני]] [[1921]] בנאומו לרגל יום הולדתו של המלך [[ג'ורג' החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' החמישי]].{{הערה|שם=משטרה}} סמואל הכריז כי בדעתו להקים כוח משטרה בן 500 איש שאליו יגויסו מן המעולים שבין כל אזרחי הארץ. המגויסים יזכו למשכורת טובה יותר מזו של המשטרה הרגילה. הם יקבלו אימונים טובים יותר מאלה של המשטרה הרגילה והם יאומנו ויהיו תחת פיקודם של שוטרים בריטים. הגדוד הזה יהיה אמור לשמש ככוח מגן על גבולות הארץ ולשמש כ[[עתודה (צבא)|עתודה]] למקרה של צורך בתגבור כוחות המשטרה הרגילה בעת מהומות. כוונתו של סמואל הייתה להרחיב כוח זה אם יתברר שניתן לסמוך עליו בשעת מבחן, זאת מתוך כוונה לצמצם בהדרגה את מספרם של כוחות הביטחון והצבא הבריטיים.
| |||