פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
[[תמונהקובץ:Smartin.JPG|ממוזער|230px|חוסה דה סן מרטין]]
'''חוֹסֶה דֶה סַן מַרְטִין''' ('''José de San Martín''';{{כ}} [[25 בפברואר]] [[1778]] – [[17 באוגוסט]] [[1850]]) היה [[מצביא]] ו[[מדינאי]] [[ארגנטינה|ארגנטינאי]], מהאישים הבולטים ב[[מלחמות העצמאות של אמריקה הלטינית|תנועה לשחרור דרום אמריקה מהשלטון הספרדי]], ואף זכה לכינוי "המשחרר" (el Libertador).
 
 
===מצטרף לתנועת השחרור בדרום אמריקה===
בתקופה זו התוודע לחוגי [[הבונים החופשיים]] ב[[אירופה]] שעסקו בתוכניות להשיג [[עצמאות]] ל[[אמריקה הדרומית]]. ב-[[1811]] פרש מהצבא הספרדי, ובספטמבר נסע ל[[לונדון]], שם הצטרף ל[[לשכת לאוטארו|תא לָאוּטָרוֹ]] (Logia Lautaro), ארגון חשאי במתכונת הבונים החופשיים שבו היו חברים בזמנים שונים גם [[פרנסיסקו דה מירנדה]], [[סימון בוליבר]], [[ברנרדו או'היגינס]] ואחרים. ב-[[1812]] חזר לבואנוס איירס, שם הפקידה בידיו החונטה שתפסה את השלטון גדוד פרשים. באותה שנה נשא לאישה את מריה דה לוֹס רמדיוס דה אסקלדה (María de los Remedios de Escalada) בת ה-15. ב-[[1813]] ניצח את הכוחות המלוכנים ב[[קרב סן לורנסו]], הקרב היחיד שלו על אדמת ארגנטינה. לאור הצלחתו מונה למפקד צבא הצפון של תומכי העצמאות במקום [[מנואל בלגראנו]], אך בעיות בריאות מנעו ממנו לקבל את התפקיד. במקום זאת התמנה למושל אזור [[קוז'ו]] (Cuyo), במערב ארגנטינה של היום.
 
===כיבוש צ'ילה ופרו===
 
==מורשתו==
[[תמונהקובץ:Sanmartin.JPG|ממוזער|שמאל|230px|אנדרטה לסן מרטין ב[[סנטיאגו דה צ'ילה]]]]
מרבית מדינות דרום אמריקה מוקירות את סן מרטין כאחד ה"משחררים" - גיבורי העצמאות של היבשת. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בהנצחת זכרו באנדרטאות בפארקים עירוניים ובכיכרות ובקריאת מוסדות, רחובות ונקודות יישוב על שמו.
 
286,706

עריכות