ענישה קולקטיבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ענישה קולקטיבית בעידן המודרני: הוא אמנם תוכנן לפני הרצח אבל...
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ענישה קולקטיבית של אזרחים בזמן [[מלחמה]] נחשבת ל[[פשע מלחמה]] ולעתים אף [[פשע נגד האנושות]] אשר המדינות שחתמו ואשררו את [[אמנת ז'נבה]], התחייבו להימנע מביצועם.
 
==ענישה קולקטיבית בעת העתיקהבהיסטוריה==
ב[[סין]], בזמן [[שושלת צ'ין]], הונהג עונש קולקטיבי של בני [[משפחה]]. [[צ'ין שה-חואנג]], ה[[קיסר סין|קיסר]] הראשון של סין, קבע שהעונש על פשעים חמורים כמו [[בגידה]] יכול להיות הוצאה להורג של כל בני משפחתו של הפושע.{{הערה|The Nine Exterminations (族诛) Definition of "族诛" at the China Encyclopedia}} השימוש בעונש זה נעשה לעתים רחוקות בלבד, אך הוא בוטל רשמית רק בשנת [[1905]] על ידי הממשלה של [[שושלת צ'ינג]].
 
שורה 15:
ב[[תנ"ך]] ישנם תיאורים רבים של ענישה קולקטיבית, חלקם על ידי [[אלוהים]] וחלקם על ידי בני אדם.
 
==ענישה קולקטיבית בעידן המודרני==
ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] חוקקו ה[[בריטניה|אנגלים]] את [[חוקי הכפייה]], כעונש קולקטיבי על [[מסיבת התה של בוסטון]].
 
[[ליל הבדולח]] הוצג כסוג של עונש קולקטיבי לא רשמי על ניסיון החיסול של [[ארנסט פום ראט]] בידי [[הרשל גרינשפן]].
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נעשה שימוש בענישה קולקטיבית במלחמות רבות, בניהן [[מלחמת האזרחים האמריקנית]], [[מלחמת הבורים]], [[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ועוד. הדבר היה מותר על פי חוקי המלחמה דאז.{{הערה|The laws of war as to conquered territory" by William Miller Collier, New York Times, November 29, 1914, p SM6}}
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] נעשה שימוש רב בעונש קולקטיבי, בייחוד על ידי [[גרמניה הנאצית]] אשר השמידה כפרים שלמים כעונש על ניסיונות מרד וכדומה. דוגמה בולטת לכך היא החרבת הכפר [[לידיצה]] כעונש על חיסולו של [[ריינהרד היידריך]]. גם [[ליל הבדולח]] הוצג כסוג של עונש קולקטיבי לא רשמי על ניסיון החיסול של [[ארנסט פום ראט]] בידי [[הרשל גרינשפן]].
 
לאחר מלחמת העולם השנייה הוטלו עונשים קולקטיביים על העם ה[[גרמניה|גרמני]] כעונש על פשעי הנאצים, בין השאר במסגרת [[גירוש גרמנים בתום מלחמת העולם השנייה]], ובמסגרת מדיניות חלוקת המזון של [[ארצות הברית]] בגרמניה הכבושה.
שורה 26 ⟵ 23:
במהלך שלטון [[סטלין]] ב[[ברית המועצות]] הוגלו עמים שלמים, שהוגדרו כ"אויבי הפועלים", לאזורים שונים במדינה. בניהם [[צ'צ'נים]], [[פולנים]] ותושבי [[המדינות הבלטיות]].
 
==ענישה קולקטיבית בעידן המודרניבמלחמה==
בשנת [[1949]] נאסרה ענישה קולקטיבית במסגרת [[אמנת ז'נבה הרביעית]]. אף על פי כן, גם לאחר שנת 1949 נעשה שימוש בענישה קולקטיבית במסגרת מלחמות.
 
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נעשה שימוש בענישה קולקטיבית במלחמות רבות, בניהןביניהן [[מלחמת האזרחים האמריקנית]], [[מלחמת הבורים]], ו[[מלחמת צרפת-פרוסיה]] ועוד. הדבר היה מותר על פי חוקי המלחמה דאז.{{הערה|The laws of war as to conquered territory" by William Miller Collier, New York Times, November 29, 1914, p SM6}}
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מלחמת העולם השנייה]] נעשה שימוש רב בעונשבענישה קולקטיביקולקטיבית, בייחוד על ידי [[גרמניה הנאצית]] אשר השמידה כפרים שלמים כעונש על ניסיונות מרד וכדומה. דוגמה בולטת לכך היא החרבת הכפר [[לידיצה]] כעונש על חיסולו של [[ריינהרד היידריך]]. גם [[ליל הבדולח]] הוצג כסוג של עונש קולקטיבי לא רשמי על ניסיון החיסול של [[ארנסט פום ראט]] בידי [[הרשל גרינשפן]].
 
[[אמנת ז'נבה הרביעית]] שנוסחה בשנת 1949 קובעת בסעיף 33 איסור על ענישה קולקטיבית:
:"אדם מוגן לא ייענש על מעשה שהוא לא ביצע אישית. עונשים קולקטיביים וכל אמצעי הפחדה וטרור, אסורים. ביזה אסורה. פעולות תגמול כנגד אנשים מוגנים ורכושם, אסורים."
 
פרשנויות שונות נתנו לגבי היקף המעשים הנחשבים לענישה קולקטיבית. יש הטוענים שהאמנה נוגעת רק לפגיעה ישירה באזרחים פרטיים ורכושם בלא צורך מלחמתי, בעוד אחרים רואים גם בפגיעה בתשתיות של המדינה ענישה קולקטיבית. למשל, ב-28 ביוני [[2006]], שלושה ימים לאחר חטיפת [[גלעד שליט]], הפציצה ישראל את תחנת הכח בעזה והיו ארגונים שהחשיבו את הנזק לתושבי עזה מהעדר חשמל כענישה קולקטיבית.
==בשטחים==
ארגוני זכויות אדם מאשימים תדיר את ישראל בכך שהיא נוקטת בעונשים קיבוציים כנגד הפלסטינים ביהודה שומרון ועזה. לדוגמה, ב-28 ביוני [[2006]], שלושה ימים לאחר חטיפת [[גלעד שליט]], הפציצה ישראל את תחנת הכח בעזה. הנזק לתחנה גרם הפסקות חשמל ומים ממושכות, השבתת מעליות ומקררים ושיבש את חייהם של מאות אלפי תושבים חפים מפשע למשך חודשים רבים.
 
==ענישה קולקטיבית בחינוך==