ולטר פון ליטוויץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 3:
==חייו==
נולד בבודלנד ( Bodland) שב[[שלזיה העילית]].
מיד עם תום המלחמה ויצירת ממשלת ה[[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה|סוציאל-דמוקרטים]] בראשות [[פרידריך אברט]] ו[[גוסטב נוסקה]] מונה פון-ליטוויץ למפקד כוחות הריכסווהר וה[[פרייקור]] במרחב ברלין. במסגרת זו פיקד על דיכוי [[מרד הספרטקיסטים]] ה[[קומוניזם|קומוניסטי]].
במסגרת חתימת [[חוזה ורסאי]] ב-[[28 ביוני]] [[1919]], לו התנגד פון ליטוויץ נמרצות כיוון שראה בו השפלה, נאלצה גרמניה לצמצם את מסגרותיה הלוחמות. במרץ [[1920]] התקבלה פקודת נשיא הרפובליקה, פרידריך אברט ושר ההגנה שלה גוסטב נוסקה לפירוק [[בריגדת ארהארדט]]. אנשי היחידה פנו לפון ליטוויץ, בו ראו את בן-בריתם. הוא פנה לשר ההגנה ולנשיא הרפובליקה על מנת שיעצרו את הפירוק אך נענה בשלילה. לנוכח הפירוק של המיליציות ניתן האות לניסיון ההפיכה. בריגדת ארהארדט העמידה בראש ניסיון ההפיכה את ד"ר [[וולפגנג קאפ]], מנהיג לאומני בולט ממזרח פרוסיה אשר תכנן להשתלט על השלטון בחודשים שקדמו לפוטש, והחלה לצעוד לעבר ברלין. בבוקר ה-[[13 במרץ]] השתלטו כוחות אלה בשילוב עם כוחות רייכסווהר בפיקודו של ליטוויץ על הבירה ללא התנגדות ממשית.
שר ההגנה נוסקה פנה למפקדי הצבא כדי שידכאו את המרד, אך אלה סירבו לעשות כן, באמרם ש"רייכסווהר לא יורה על רייכסווהר". בלית ברירה נמלטה הממשלה ל[[דרזדן]] ולאחר מכן ל[[שטוטגרט]]. ב-10 בבוקר הכריז קאפ שממשלתם של הקאנצלר גוסטב באואר והנשיא אברט חדלה להתקיים, שהוא מכהן כקאנצלר בפועל ושפון ליטוויץ הוא שר ההגנה החדש בממשלו. כשם שהשתמשו שנה קודם לכן בכוחות הימין כנגד השמאל, כן פנו עתה אברט, באואר ונוסקה לכוחות השמאל לעזרה כנגד הימין. השלושה פרסמו מיד קריאה לעם לפתוח ב[[שביתה כללית]] על מנת להציל את הרפובליקה ולמנוע את חזרתו של וילהלם השני לקיסרות. ההיענות לקריאתם הייתה מלאה והשביתה שפרצה שיתקה את המשק כולו, פרט למזרח פרוסיה. כמעט כל חלקי המדינה התייצבו מאחורי אברט. גם ברלין שותקה על ידי השובתים ומהר מאוד התברר שמשטרו של קאפ לא יוכל להתקיים נוכח התגובה הפופולרית הזו. ב-[[17 במרץ]] התפטר קאפ מתפקידו בתואנה שהשיג את מטרותיו כאשר הכריזה הממשלה הגולה על עריכת בחירות כלליות. אולם ברור היה לכל כי השביתה היא שהביאה להתפטרותו ולכישלון הפוטש. למחרת שבה הממשלה לברלין, פון ליטוויץ נמלט ל[[הונגריה]] וקאפ נמלט ל[[שבדיה]].
בשנת [[1925]] שב פון ליטוויץ לגרמניה, בה הובטחה [[חנינה]] כללית. ב-[[1942]] מת ב[[
בנו, שמילו פרייר (Smilo Freiherr von Lüttwitz) היה גנרל מצטיין בחיל ה[[פאנצר]] של ה[[ורמאכט]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] ושירת ב[[בונדסוור]] עד [[1960]].
| |||