הבדלים בין גרסאות בדף "המפיקים (סרט, 2005)"

מ
ז
מ (ניקיון פרמטרים בתבנית סרט*)
מ (ז)
{{עריכה|ראו דף השיחה|נושא=קולנוע}}
{{סרט|
|תמונה=[[תמונהקובץ:Producers.jpg|200px]]
|כתובית=כרזת הסרט
|שם מקורי=The Producers
 
==עלילת הסרט==
מקס ביאליסטוק הוא [[מפיק תיאטרון]] ידוע בברודוויי שיצר [[מחזה|הצגות]] מוצלחות רבות, אך כיום הוא נמצא בירידה וכל הצגותיו הן כישלון חרוץ. על מנת להשיג את כספי ה[[מימון]] להצגותיו עליו לספק מינית [[זקנה|זקנות]] [[נימפומניה|נימפומניות]].
 
באחד הימים מגיע לדירתו של ביאליסטוק ליאו בלום, [[רואה חשבון]] זוטר בחברה הפיננסית הגדולה "וייטהול את מרקס", בה ביאליסטוק מנהל את חשבונותיו. בתחילה מתגלה בלום כאדם [[תלות גופנית|תלותי]] ו[[פחד]]ן הסובל מ[[הפרעת פאניקה]] ונושא עמו [[מטפחת]] [[כחול]]ה קטנה המסייעת לו להירגע מהתקפי היסטריה. לאחר שהמפגש בין ביאליסטוק ובלום חושף את כל אלה ואת העובדה שבלום תמיד חלם להיות מפיק בעצמו, הוא עובר על ספרי ה[[חשבונאות]] של ביאליסטוק ומגלה שביאליסטוק לקח מהמממנות מעט יותר כסף ממה שעלתה ההפקה האחרונה שלו ("Funny boy"). ביאליסטוק מבקש שבלום לא ילשין עליו לרשויות החוק, שהרי גם כך ההפקה כשלה והמממנות לא מצפות לרווחים. הדבר גורם לבלום להבין כי למעשה ניתן להרוויח יותר מהפקה כושלת מאשר מהפקה מוצלחת: אם משיגים מיליון דולר כאשר ההצגה עולה אחוזים בודדים מהסכום, וההצגה היא כישלון חרוץ - הרי שהמממנים אינם יודעים דבר על כך שהושג כסף פי כמה וכמה מעלות ההפקה, ואינם מצפים לרווחים, והמפיק נשאר עם מה שנשאר ממיליון הדולר.
ביאליסטוק ובלום בתחילה מחפשים את המחזה הגרוע ביותר שנכתב מעולם, ולבסוף מוצאים את ה[[מחזמר]] "'''ה[[אביב]] של [[אדולף היטלר|היטלר]]'''" ("'''Springtime for Hitler'''"), המספר על עלילותיו של ה[[פיהרר]]. הם הולכים אל המחזאי, פרנץ ליבקינד, חבר לשעבר ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], שמסתתר מהרשויות. לפני שליבקינד חותם על ה[[חוזה]] שנותן לביאליסטוק ובלום את הזכות להעלות את המחזה, הוא מכריח אותם לרקוד איתו ריקוד שהיה אהוב על היטלר ולהישבע את שבועת זיגפריד שלא להכפיש את שמו של היטלר (בנקודה זו מסתבר ששמו האמצעי של היטלר הוא אליזבת', על שם [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]]), ושהפרת ה[[שבועה]] דינה [[מוות]]).
 
לאחר שמצאו את המחזה הגרוע ביותר בעולם מחפשים ביאליסטוק ובלום את ה[[במאי תיאטרון|במאי]] הגרוע ביותר בברודוויי, ומגיעים לרוג'ר דה ברי (דברי - הריסות), במאי [[הומוסקסואל]] החי במחיצת עוזרו האישי, כרמן גיאה. בהתחלה דה ברי לא רוצה לביים את ה[[מחזה]], למרותאף על פי שאהב אותו, אך לאחר שביאליסטוק מציג בפניו את האפשרות לזכות ב[[פרס טוני|פרס הטוני]], נעתר דה ברי ומסכים לביים את ההצגה.
 
לאחר מכן ביאליסטוק ובלום מחפשים את השחקנים הגרועים ביותר בברודוויי ומודיעים על [[מבחן בד|מבחני בד]]. למשרדם מגיעה אולה, אישה מושכת ממוצא [[שבדיה|שבדי]], שבאה במטרה להיבחן למחזמר. למרותאף על פי שהיא הגיעה למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, נעתרים השניים לתת לה להיבחן עקב משיכתם ה[[מיניות|מינית]] אליה. לאחר ביצוע האודישן הם נותנים לה תפקיד במחזמר וגם לעבוד כ[[מזכירה]] שלהם.
 
לאחר מכן ביאליסטוק יוצא להשיג את הכסף מאותן זקנות על ידי קיום משחקי מין עימן, משיג שני מיליון דולר, וההפקה יוצאת לדרך. כשביאליסטוק יוצא להפקיד מעט כסף ב[[תיאטרון]] כדי לקבל את המבנה לחזרות, אולה מפלרטטת עם בלום. בלום נרתע בהתחלה, אך בסופו של דבר נכנע לרחשי ליבו, הם [[נשיקה|מתנשקים]] והוא נפטר מהשמיכה הכחולה בה נעזר להתמודד עם חרדותיו.