לואיס אלוורז – הבדלי גרסאות

אלוורז נולד בסן פרנסיסקו, בן לשושלת של [[רופא]]ים. את לימודיו החל ב[[אוניברסיטת שיקגו]], עד לקבלת תואר ה[[דוקטור]] ב-[[1936]]. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף ב[[פרויקט מנהטן]] ואף הוטס כצופה מדעי בטייסתבגיחה שנשאה את הפצצה שהוטלה על [[הירושימה]]. אלוורז ותלמידו לורנס ג'ונסטון תכננו את הנפצים שבהם השתמשו בפצצות האטום ב[[ניסוי טריניטי]] וב[[נגסאקי]]. בנוסף לעבודתו בפרויקט עסק במחקר הקשור ל[[מכ"ם]] וטכנולוגיות ניווט. ב-[[1945]] זכה בגביע קוליר (Collier Trophy) מטעם הממשלה האמריקאית על פיתוח את ה-GCA {{כ}} (Ground Controlled Approach system, מערכת ניווט הנשלטת מהקרקע), בעזרתה יכולים טייסים להנחית מטוס בתנאי ראות גרועים.

לאחר המלחמה פנה להמצאת ה[[סינכרוטרון]], סוג של [[מאיץ חלקיקים]]. אלוורז זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת [[1968]] בשל "על תרומותיו [[פיזיקת חלקיקים|לפיזיקת החלקיקים]], ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי [[תהודה]], שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות [[מימן|מימני]] וניתוח הנתונים". בעזרת גילויהגילוי התאפשר למדענים ללמוד את החלקיקים קצרי-החיים שנוצרו במאיצי חלקיקים.

ביחד עם בנו ה[[גאולוג]], וולטר, הציע אלוורז בשנת [[1980]] את התאוריה לפיה התנגשותו של [[אסטרואיד]] ב[[כדור הארץ]] היא שגרמה להיעלמות ה[[דינוזאורים]] באירוע [[הכחדת קרטיקון-שלישון]], וכן סיפק את ההסבר לכמויות הגדולות של היסוד [[אירידיום]] הקשורות ל"גבול K/T": ה"קו" הגאולוגי שמעבר לו אין בנמצא [[מאובן|מאובני]] דינוזאורים. עשר שנים לאחר העלאת התאוריה, התגלו ראיות ב[[מכתש פגיעה|מכתש]] ענק בשם "[[מכתש צ'יחוּ‏לוּ‏ביקשולוב|צ'יקשולוב]]" ב[[מפרץחצי האי יוקטן]] ב[[מקסיקו]] כי במקום פגע אסטרואיד ענק, והפגיעה תוארכה לתקופה בה נכחדו הדינוזאורים. תאוריה זו הייתה מקובלת על חוקרים רבים כסיבה להכחדת הדינוזאורים, אולם בשנים האחרונות התגלו ממצאים המערערים על נכונותה.