פסיכואנליזה – הבדלי גרסאות

שתי הטענות המרכזיות נגד קבלת הפסיכואנליזה כתחום מחקר מדעי הן הטענה שהפסיכואנליזה מתיימרת לחקור ישויות שקשה מאוד לקבל אינדיקציות לנעשה אתן (כגון הלא-מודע), ושהפסיכואנליזה מסיקה מסקנות מרחיקות לכת מתצפיות חלקיות. הטענות האלה מובעות לרוב גם כנגד תורות אישיות אחרות.

 

 

גם בין המדענים שקיבלו את הצורך בהישענות על תיאורי מקרה בתחומי מדע צעירים כגון זה, היו שטענו שההישענות של ה[[פסיכואנליטיקאי]]ם על תיאורי מקרה נעשתה שלא כראוי, משום שכל אחד מהם נטה לטפל בפלח אוכלוסייה ייחודי, ולהכליל ממנו על האנושות כולה (כך למשל מטופליו של [[פרויד]] היו בעיקר נשים מהמעמד הגבוה ב[[וינה|ווינה]] של תחילת המאה העשרים, ונטען כי הוא הסיק מניתוחי המקרה הייחודיים שלהן לקביעת תאוריות פסיכולוגיות על כלל האנושות). מעבר לזאת, פסיכואנליטיקאים רבים גם הסיקו מסקנות מפסיכואנליזה שעשו לעצמם או מניתוח שעשו לדיווח של מטופליהם על זיכרונות של אירועים בני עשרות שנים וזיכרונות מחלומות - דיווחים שאינם נתפסים כ[[אמינות|אמינים]].