פולמוס אתרוגי קורפו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''פולמוס אתרוגי קורפו''' הייתה פרשה שהסעירהשהתעוררה במחצית הראשונה של [[המאה ה-19]] והסעירה את [[יהדות אירופה]] במחצית השנייה של [[המאה ה-19]].
 
בבסיס הפולמוס עמדה שאלה [[הלכה|הלכתית]] בדבר כשרותם לברכה של [[אתרוג]]י האי ה[[יוון|יווני]] [[קורפו]], ושל אתרוגי [[פארגה]] {{אנ|Parga}}, [[אייה]] {{אנ|Agia, Larissa}} ו[[פרבזה]] {{אנ|Preveza}}, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "[[אתרוג קורפו|אתרוגי קורפו]]", [[אתרוג מורכב|אתרוגים מורכבים]] אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים [[מטא-הלכה|מטא-הלכתיים]] כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד [[פרדסנות|פרדסני]] המושבות ב[[ארץ ישראל]] על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים ה[[ייבוא|מיובאים]] מארץ ישראל ל[[אירופה]]; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.
שורה 12:
===רקע הלכתי===
#אתרוג מורכב
{{ערך מורחב|אתרוג מורכב}}
#פיטם
==כרונולוגיה של הפולמוס==
שורה 22 ⟵ 23:
===פולמוס תר"ו===
{{להשלים}}
בשנת [[ה'תר"ו]] ([[1846]]) התחדש הפולמוס ורבנים רבים נדרשו לחוות דעתם. הרב אלכסנדר זיסקינד מינץ מ[[ברודי]] אסף ל[[פמפלט|קונטרס]] בשם "פרי עץ הדר", תשובות הלכתיות של רבנים שנקטו שאין לברך על אתרוגי [[פרבזה|ראפיזה]]<!--?--> ו[[אייה]] שבסביבת [[קורפו]], בשל ספקות לגבי כשרותם, אך הם נקטו שאתרוגי [[פארגה]] בחזקת כשרות ויש ליטול דווקא אותם. בין הכותבים: הרב [[צבי הירש חיות]] מ[[ז'ולקווה]], האדמו"ר הרב [[ישראל פרידמן מרוז'ין]] והרב [[שלמה קלוגר]] רבה של העיר ברודי ומגדולי פוסקי דורו. הרב קלוגר חזר בו זמן קצר לאחר מכן, ובמהדורה הראשונה של ספר התשובות שלו "טוב טעם ודעת" ([[ה'תרי"ב]], [[1852]]) התפרסמה תשובתו האוסרת גם את אתרוגי פארגה ושאר סביבת קורפו: {{ציטוטון|כי זה שנתיים בדקתי מהם ומצאתי גם בהם סימן מורכבים...}}.
 
מנגד עמד רבה של קורפו, הרב [[יהודה ביבאס]] שהעיד על כך שאתרוגי קורפו אינם מורכבים{{הערה|זו תשובתו ההלכתית היחידה של הרב ביבאס שבאה בדפוס, היא הודפסה בתחילה ב[[ליטוגרפיה]] בקונטרס מיוחד בן 15 דף, ואחר כך הודפסה בספר "לב חיים" של הרב [[חיים פלאג'י]], ח"ב, סי' קכב- קכג.}}. על עדותו של הרב ביבאס נשענו רבנים רבים שהתירו את המשך השימוש באתרוגי קורפו כאתרוגים מהודרים. רבי [[חיים פלאג'י]] הסתמך עליה בהתירו את אתרוגי קורפו, ובעקבותיו צעדו רוב ככל הרבנים הספרדים{{הערה|הרב מלך שפירא .
 
במחנה האוסרים, חלו תמורות לכאן ולכאן: הרב קלוגר חזר בו לחומרה: בעוד שבקונטרס של הרב מינץ, הוא החריג את אתרוגי פארגה והכשיר אותם לנטילה בברכה, במהדורה הראשונה של ספר התשובות שלו "טוב טעם ודעת" ([[ה'תרי"ב]], [[1852]]) התפרסמה תשובתו האוסרת גם את אתרוגי פארגה ושאר סביבת קורפו: {{ציטוטון|כי זה שנתיים בדקתי מהם ומצאתי גם בהם סימן מורכבים...}}. מאידך, הרב חיות חזר בו לקולא: בעוד שבמכתבו שהתפרסם בקונטרס של הרב מינץ, מסר את נימוקיו לאיסור וכתב ששלח את טענותיו באיגרת לרבה של [[טרייסטה]]; במכתב לרב חיים פלאג'י, כתב שלאחר פרסום עדותו של הרב ביבאס, אין מקום לפלפולים, וכשרות האתרוגים ברורה, בתנאי שיהיה להם הכשר של משגיח בטרייסטה, מרכז השיווק לאירופה, שיוודא שמדובר באתרוגי קורפו וסביבתה ושלא הוחלפו באתרוגים אחרים.
 
===פולמוס תרל"ה-תרל"ח===
{{להשלים}}
בשנים שלאחר מכן התעורר הפולמוס בצורה נקודתית מעת לעת, כך למשל נזקק בשנת [[ה'תר"ל]], [[1870]], הרב [[יצחק רפאל אשכנזי]] לשאלת הרב [[חיים אלעזר וקס]], שבשנים הבאות יהיה דמות מפתח בפולמוס אתרוגי קורפו, וכתב לו באריכות על כך שאתרוגי האזור כשרים בלי פקפוק ושהמסורת אודות גידולם בלי שום הרכבה נשמרת באדיקות מזה דורות וישנם הבדלים מהותיים בצורת עצי האתרוג מעצי הרכבה{{הערה|{{HebrewBooksPage||שו"ת '''ויען יצחק''' בתוך: '''קצת מכתבי מוהר"ר דוד אברהם חי ומוהר"ר יצחק רפאל אשכנזי'''||[[טרנוב|טארנא]], סלובקיה, תרצ"ב, סי' כ', עמ' 101 ואילך|107}}.}}.
 
===אחרית דבר===
{{להשלים}}