דבר הבקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 19:
[[קובץ:ShemTov-Silwan-1904-1.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ד"ר [[יוסף שם-טוב (וטרינר)|יוסף שם-טוב]] מזריק נסיוב לפרה בכפר [[סילואן]], 1904]]המקורות הזמינים הראשונים לגבי המחלה בארץ בעת החדשה מתארים התפרצויות במושבה [[ראשון לציון]] ב- 1884 וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]] ב-1885. התפרצויות נוספות אירעו בשנים 1904, 1913, 1915, 1926 ו-1927. ההתפרצות הנרחבת של 1926–1927 החלה במחוזות של [[טבריה]], [[שכם]] ו[[רמלה]] ונקשרה לנוכחות המחלה באזור [[דמשק]]. לאחר 55 שנה המחלה הגיחה שוב. בשבוע הראשון של שנת 1983. היא התגלתה בעדר [[בקר לבשר]] סמוך לגבול [[לבנון]] והתפשטה– באמצעות הובלת בקר בלתי מבוקרת וללא היתר – לשמונה עדרי בקר נוספים שרעו בצפון הארץ ולעדר נוסף ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]]. ביעור המחלה – על ידי השמדה, הגבלת תנועת בעלי-חיים וחיסון מקיף – הושלם עד אוגוסט 1983. חיסון בקר הופסק ב-1989. בצאן נמשך חיסון בתרכיב דֶבֶר בקר לצורך הגנה מפני מחלת דֶבֶר הצאן, אך הוחלף ב-2006 לחיסון בתרכיב דֶבֶר צאן [[הומולוגיה (ביולוגיה)|הומולוגי]].{{הערה| א' פרידגוט, " [http://http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20HE%20250911.pdf היסטוריה קצרה של דבר הבקר בארץ ישראל]", '''רפואה וטרינרית''' 66 (3), ספטמבר 2011 , עמ' 16 (תקציר). המאמר במלואו ניתן לקריאה מקוונת במהדורה האנגלית של כתב-העת בעמ' בעמ' 65–68 (ר' ב"קישורים חיצוניים")}}
עם השלמת סקר סרולוגי מקיף ב-2009 הוכרזה ישראל על ידי הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (OIE) כחופשייה מנגיף דבר הבקר. כאמור, ב־2011 הכריזו ארגון המזון העולמי ו-OIE על ביעור דבר הבקר מהעולם.{{הערה|[http://http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book%20EN%20250911.pdf הדו"ח הסופי, מחודש מאי 2011, של הוועדה המשותפת של OIE ו- FAO לביעור עולמי של "דבר הבקר"] {{אנגלית}} בעמודים 69–81}}
שימוש חלוצי בנסיוב כנגד דבר הבקר שיוצר ב[[איסטנבול]] נעשה על ידי ד"ר [[יוסף שם-טוב (וטרינר)|יוסף שם-טוב]] בשנת
|