מלחמת האיכרים הגרמנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 78:
הליגה השוואבית כוננה צבא תחת פיקודו של ה[[טרוצ'ס]] [[גיאורג פון וולדבורג|גיאורג פון וולדבורג]], שכונה "שוט האיכרים" על תפקידו המרכזי בדיכוי המרד. מטה הליגה היה ממוקם ב[[אולם]], בו ישבה מועצת המלחמה שכל אחד מחבריה נדרש לספק כמות מסוימת של חיילים שכללו אבירים רכובים וחי"ר לצבא המשותף. הבישוף של [[אאוגסבורג]] לדוגמה, תרם 10 פרשים (וסוסים) ו62 חיילים רגליים, שהיו שווי ערך לחצי פלוגה.{{ש}}
 
החיילים הרגליים גויסו משורות ה[[לאנדסקנכט]]. היו אלה שכירי חרב שבד"כשבדרך כלל קיבלו משכורת של 4 גילדנים, והיו מאורגנים ב[[רגימנט|רגימנטים]] ופלוגות של 120-300 איש. כל פלוגה הייתה מורכבת מיחידות קטנות יותר של 10-12 איש שנודעו בשם רוטה. חיילי הלאנדסקנכט הלבישו, חימשו והאכילו את עצמם, והיו מלווים ע"י שיירות של אספקה שכללה סוחרים, אופים, כובסות, זונות ובעלי מקצוע שנדרשו לקיים את הצבא. {{ש}}
שיירות האספקה היו לעיתים גדולות מהכוח הלוחם, אך הם דרשו ארגון ומשמעת.
כל לנדסקנכט שימר מבנה משלו שנקרא gemein ולו סמל בצורת טבעת. לכל gemein היה מנהיג משלו (שנקרא schultheiss) וקצין ממונה שהיה אחראי על הסדר והמשמעת. הליגה נשענה על חיל הפרשים המזויין של האצולה שעמד בבסיס כוחה והורכב מ[[חיל פרשים כבד]] ו[[חיל פרשים קל]] ששימש כחיל חלוץ. הפרשים הקלים היו בד"כבדרך כלל בנים ונכדים של אבירים עניים בני האצולה הזוטרה ולעיתים הענייה של בעלי אחוזות קטנים ולעיתים כמו במקרה של צאצאי האבירים העניים ללא רכוש או מעמד חברתי. אנשים אלה נטו לעיתים לנדוד ברחבי הארץ בחפשם פרנסה או לעסוק בשוד דרכים.{{ש}}
'''צבאות האיכרים'''{{ש}}