מלחמת האיכרים הגרמנית – הבדלי גרסאות

החיילים הרגליים גויסו משורות ה[[לאנדסקנכט]]. היו אלה שכירי חרב שבד"כשבדרך כלל קיבלו משכורת של 4 גילדנים, והיו מאורגנים ב[[רגימנט|רגימנטים]] ופלוגות של 120-300 איש. כל פלוגה הייתה מורכבת מיחידות קטנות יותר של 10-12 איש שנודעו בשם רוטה. חיילי הלאנדסקנכט הלבישו, חימשו והאכילו את עצמם, והיו מלווים ע"י שיירות של אספקה שכללה סוחרים, אופים, כובסות, זונות ובעלי מקצוע שנדרשו לקיים את הצבא. {{ש}}

כל לנדסקנכט שימר מבנה משלו שנקרא gemein ולו סמל בצורת טבעת. לכל gemein היה מנהיג משלו (שנקרא schultheiss) וקצין ממונה שהיה אחראי על הסדר והמשמעת. הליגה נשענה על חיל הפרשים המזויין של האצולה שעמד בבסיס כוחה והורכב מ[[חיל פרשים כבד]] ו[[חיל פרשים קל]] ששימש כחיל חלוץ. הפרשים הקלים היו בד"כבדרך כלל בנים ונכדים של אבירים עניים בני האצולה הזוטרה ולעיתים הענייה של בעלי אחוזות קטנים ולעיתים כמו במקרה של צאצאי האבירים העניים ללא רכוש או מעמד חברתי. אנשים אלה נטו לעיתים לנדוד ברחבי הארץ בחפשם פרנסה או לעסוק בשוד דרכים.{{ש}}