מתקפת קרנסקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-\{\{דגל\|([^\}\|]+?)\}\} \[\[\1\]\] +{{דגל|\1||+}})
אין תקציר עריכה
שורה 14:
| עילה=
| קואורדינטות=
| צד ראשון={{דגל|האימפריה הגרמנית||+}}, {{ש}} {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית||+}}
| ראש מדינה ראשון=
| מפקד ראשון={{דגל|האימפריה הגרמנית}} [[ליאופולד, נסיך בוואריה]] {{ש}} {{דגל|האימפריה הגרמנית}} [[פליקס פון בוטמר]] {{ש}} {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[אדוארד פון בהם-ארמולי]] {{ש}} {{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[קרל קריטק]]
| כוח ראשון=כ-300 אלף
| צד ראשון-אבידות=כ-47 אלף הרוגים ופצועים
| צד שני={{דגל|רוסיה}} [[הרפובליקה הרוסית]] {{ש}} {{דגל|רומניה}}, [[רומניה]]
| ראש מדינה שני =
| מפקד שני={{דגל|רוסיה}} [[אלכסיי ברוסילוב]], {{ש}} {{דגל|רוסיה}} [[אלכסיי גוטור]] {{ש}} {{דגל|רוסיה}} [[איבן ארדלי]]
| כוח שני=כ-900 אלף
| צד שני-אבידות=כ-58 אלף הרוגים ופצועים
| הערות=
| מפה=[[File:EasternFront1917.jpg|מרכז|250px]] {{ש}} קו החזית המזרחית ומהלך ההתקפה
}}
'''מתקפת קרנסקי''', המוכרת גם בשם '''מתקפת יולי''', הייתה מתקפה כושלת שנערכה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], מ-[[1 ביולי]] [[1917]] עד [[19 ביולי]] [[1917]], על ידי הצבא של [[הרפובליקה הרוסית]], נגד צבאות [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ו[[האימפריה הגרמנית]] באזור [[גליציה]]. היא קרויה כך על שם שר המלחמה הרוסי דאז, [[אלכסנדר קרנסקי]], שהפך לראש ממשלת רוסיה סמוך לאחר כשלונה. המתקפה הסתיימה בנסיגה מהשטחים שנכבשו בתחילתה ואף מעמדות שהוחזקו לפני כן. היא חשפה את חולשת הצבא הרוסי, שלמרות שהיה הגדול בעולם באותה תקופה היה בעל ציוד מיושן ורוב חייליו היו איכרים חסרי הכשרה. לכישלון בקרב היו השלכות מדיניות קשות והרוסים לא שבו לתקוף יותר במלחמה זו, עד יציאתם ממנה לחלוטין לאחר [[מהפכת אוקטובר]].
 
==תוכניות הצדדים==
מטרת הפיקוד העליון של הרוסים היה להחזיר לעצמם שטחים שהם נסוגו מהם במהלך [[הנסיגה הגדולה]]. המתקפה תוכננה להתחיל באפריל-מאי, [[1917]], אך לאור אירועיםהאירועים של [[מהפכת פברואר]] תחילתה נדחתה תחילת המתקפה. במרכז המתקפה עדמועמדו [[ארמייה|הארמיות]] ה-7, ה-8, ווה-11 של החזית הדרום-מערבית בפיקודבפיקודו של [[אלכסיי גותורגוטור]], והם היו אמורים לתקוף לכיוון [[לבוב]]. בנוסף לכך ברשות החזית הייתה "ארמייה מיוחדת" שנקראה כך במטרה להימנע לתת לה מספר "13". הארמיות של החזית הצפונית, המערבית ורומניתוהרומנית היו צריכים לבצע מתקפות משניות. לאחר עיון בתוכניות, נתן המפקד העליון [[מיכאיל אלכסייב]] נתן פקודה לתחילת הכנותההכנות המתקפהלמתקפה. ב-[[4 ביוני]] בלחץ של [[אלכסנדר קרנסקי]] למפקד העליון מונה [[אלכסיי ברוסילוב]] למפקד העליון.
 
בעקבות [[מהפכת פברואר]] נפגע קשה נוהל פיקודהפיקוד צבאי. ביחידות הוקמו וועדי חיילים שזכותם היה להתנגד לפקודות הקצינים. בפיקוד של הצבא הייתה הערכה שמתקפה מוצלחת יכולה להחזיר לחיילים את המוטיבציה ותחזק את המשמעת שהתרופפה מאוד בעקבות האירועים הפוליטיים במדינה.
 
פיקודהפיקוד גרמני-אוסטרי היה מודע להכנות למתקפה. בהתאם לכך, הם הכינו מתקפת נגד באגף הימני של החזית הדרום-מערבית. לצורך כך הוכנו מבעוד מועד יחידות שהיו אמורות להגיע בהתאם לצורך מהחזית המערבית ומחזית האיטלקית.
 
==מהלך המתקפה==
שורה 49:
ארמייה זו למעשה איבדה כל יכולת לחימה ונסוגה לעומק ללא סיבה ממשית. בעקבות נסיגה של הארמייה ה-11 גם ארמיות ה-7 וה-8 נסוגו. כוח משולב גרמני-אוסטרי התקדם ללא לחימה של ממש עד שנעצר.
 
===החזית הצפונית וצפוןוהצפון-מערבית===
ב-[[21 ביולי]] החלה מתקפה של החזית הצפונית. למרות הפקודות יחידות הצבא סירבו להתחיל במתקפה כוללת. מ-6 [[אוגדה|אוגדות]] של החזית הצפונית רק 2 החלו לתקוף. כתוצאה מכך לא היו הצלחות של ממש.
 
שורה 55:
 
===החזית הרומנית===
בחזית הרומנית המתקפה החלה ב-[[22 ביולי]]. היחידות של הצבא הרומני תקפו בהצלחה ובעקבות כך משכו את היחידות של הצבא הרוסי. בערבותבעקבות האירועים ב[[גליציה]] התקבלה החלטה לעצור את המתקפה. גרמניםהגרמנים ניצלוהשתמשו את היחידותביחידות שהשתחררו מאזור [[גליציה]] החלווהחלו במתקפת נגד. לאחר קרבות שנמשכו מספר ימים החזית התייצבה ומעשיתהחזית, ולמעשה פעולות לחימההלחימה באזור הופסקו עד לסיום המלחמה.
 
== השלכות פוליטיות==