דבר הבקר – הבדלי גרסאות

‏'''דֶבֶר הבקר'''‏‎) ‎‏Pestisbovum‏‎‏Pestis bovum‏; השם המקובל בספרות המקצועית ‏ובחקיקה הבינלאומית ‏‎‎Rinderpest‏, שמקורו ב[[גרמנית]]; ב[[אנגלית]] ‏‏– ‏Cattle plague‏) היא [[מחלה]] [[נגיף|נגיפית]] ו[[מגפה|מגפתית]] ‏ב[[מעלי גירה|מעלי גֵרה]],‏ בעיקר [[בקר]] ו[[תאו]], המאופיינת בכיבים ‏וב[[נמק]] של [[אפיתל]] ה[[פה]] וריריות [[מערכת העיכול]], [[שלשול]] ‏חריף ו[[שיעור תמותה|שיעורי תמותה]] גבוהים מאוד. המחלה אינה ‏מידבקת לאדם, אך נזקיה הקשים לבקר גרמו בעבר ל[[רעב ‏המוני|רעב]] בקרב חברות ‏רועים ולתמותה. בשנת‎ ‎‏2011, בעקבות ‏השלמת מבצע ביעור עולמי שנמשך עשרות שנים, הוכרזה מחלת דבר ‏הבקר, רשמית, על ידי ארגון החקלאות והמזון של האו"ם (‏FAO‏) ‏הארגון‏והארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (‏OIE‏), במשותף, כמוכחדת מעל ‏פני האדמה.{{הערה|[http://www.oie.int/en/animal-health-in-the-world/official-disease-status/rinderpest/ על דבר הבקר באתר ‏הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים]}}

[[קובץ:19th_century_print_rinderpest.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שריפת פרות נגועות בדבר הבקר בציור יפני מן המאה ה-19]]בשל נזקיה העצומים תוארה מחלת דֶבֶר הבקר יותר מכל מחלת בעלי-חיים ‏אחרת גם בתקופות קדומות; תיאורי המחלה הראשונים מתוארכים ל[[המאה ‏ה-4|מאה הרביעית]] לסה"נ. מוצאהּ המשוער הוא ב[[מרכז אסיה]], ומשם ‏הגיעה מערבה ל[[אירופה]], בעיקר במהלך מסעות צבא, כגון פלישת ‏ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]]. התפרצויות דבר הבקר היו קשורות כמעט ‏תמיד למצבי אי-שקט מדיני ולתנודת אוכלוסיות אדם ועימם עדרי הבקר. ‏ב[[המאה ה-18|מאה השמונה-עשרה]] הגיעו נזקי המחלה ב[[מרכז אירופה]] ‏וב[[ארצות השפלה]] לשיאם: בין 1711 ל-1769 הגיע שיעור התמותה של בקר ‏באירופה עד לשיאים של 10,000 ראשי בקר ליום. זו הייתה הסיבה העיקרית ‏להקמתם של בתי הספר הראשונים ל[[רפואה וטרינרית]] בתחילת המאה ‏המאה ה-18 (שני הראשונים – ב[[צרפת]]). במחצית המאה ה-19 חדרה ‏המחלה לראשונה לאנגליה וגרמה לנזקים עצומים באיים הבריטים, אך עד סוף ‏המאה בוערה המחלה מאירופה באמצעות צעדי בידוד והשמדת בקר נגוע, או ‏חשוד כנגוע. המחלה חזרה לאירופה בשנת 1920, כאשר משלוח בקר ‏מ[[הודו]] שנמצא במעבר בנמל [[אנטוורפן]] הדביק בקר מקומי, והמחלה ‏התפשטה ב[[בלגיה]]. התפרצות זו, שבוערה באמצעים דרסטיים., החרידה את ‏יתר ארצות אירופה וגרמה להתארגנות כלל-אירופית למניעת מקרים דומים ‏בעתיד ולהקמתו של הארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים (‏OIE‏) בשנת 1924. ‏התפרצות אחרונה ובודדת באירופה ארעה ב-1940 בגן החיות של [[רומא]]‏‎.‎‏ ‏בשנים שלאחר מכן המשיכה המחלה להתפשט ב[[אפריקה]] וב[[אסיה]], תוך חדירתה לעתים ל[[המזרח התיכון|מזרח ‏הקרוב]]. מיזם ביעור באזורים אלה, בעיקר באמצעות חיסון המוני, הביא בסופו ‏של דבר להכחדת המחלה מעל פני האדמה. כאמור, ביוני‎ 2011 ‎אישרו ארגון ‏המזון והחקלאות של האו"ם (‏FAO‏) והארגון העולמי לבריאות בעלי-חיים ‏‏(‏OIE‏) שמחלת דבר הבקר הודברה כליל.‏

‏[[קובץ:‏ShemTov-Silwan-1904-1.jpg‎‏|שמאל|ממוזער|300px|ד"ר [[יוסף ‏שם-טוב (וטרינר)|יוסף ‏שם-טוב]] מזריק נסיוב לפרה בכפר [[סילואן]], 1904]]‏המקורות הזמינים הראשונים לגבי המחלה בארץ בעת החדשה מתארים‏ ‏התפרצויות במושבה [[ראשון לציון]] ב- 1884 וב[[מקוה ישראל|מקווה ישראל]] ‏ב-1885. התפרצויות ‏נוספות אירעו בשנים 1905, 1913, 1915, 1926 ו-‏‏1927. ההתפרצות הנרחבת של 1926–1927 החלה במחוזות של [[טבריה]], ‏‏[[שכם]] ו[[רמלה]] ונקשרה לנוכחות המחלה באזור‏ [[דמשק]]. בשבוע הראשון של שנת 1983, לאחר 55 שנה, ‏המחלה הגיחה שוב בעקבות חדירתה ללבנון בשנת 1982. היא‏ התגלתה בעדר ‏‏[[בקר לבשר]] סמוך לגבול [[לבנון]] והתפשטה – באמצעות הובלת בקר בלתי ‏מבוקרת וללא היתר – לשמונה עדרי בקר נוספים‏ שרעו בצפון הארץ ולעדר ‏נוסף ב[[יהודה ושומרון|גדה המערבית]]‏‎.‎‏ ‏ביעור המחלה – על ידי השמדה,‏ ‏הגבלת תנועת בעלי-חיים וחיסון מקיף – הושלם עד אוגוסט 1983. חיסון בקר ‏הופסק ‏ב-1989‏‎.‎‏ בצאן נמשך חיסון בתרכיב דֶבֶר בקר לצורך הגנה מפני מחלת ‏דֶבֶר‏ הצאן, אך השימוש בתרכיב המבוסס על נגיף דבר הבקר הופסק ב-2006, ומאז מבוצע חיסון הצאן בתרכיב דֶבֶר צאן [[הומולוגיה ‏‏(ביולוגיה)|הומולוגי]].{{הערה| א' פרידגוט, "‎ [http://‏http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book‎20book%20HE%20250911.pdf‎pdf היסטוריה קצרה של דבר הבקר בארץ ישראל]", '''רפואה וטרינרית''' 66 (3), ‏ספטמבר 2011 , עמ' 16 (תקציר). המאמר במלואו ניתן לקריאה מקוונת ‏במהדורה האנגלית של כתב-העת בעמ' בעמ' 65–6‏‎8‎‏ (ר' ב"קישורים ‏חיצוניים")}}‏

עם השלמת סקר ‏סרולוגי מקיף ב-2009 הוכרזה ישראל על ידי הארגון ‏העולמי לבריאות בעלי-חיים ‏‏(‏OIE‏) כחופשייה מנגיף דבר הבקר. כאמור, ‏ב־2011 הכריזו ארגון המזון העולמי ו-‏OIE‏ על‏ ביעור דבר הבקר ‏מהעולם‎.‎‏{{הערה|‏[http://‏http://www.isrvma.org/ImageToArticle/Files/September%20book‎%20EN%20250911.pdf‎pdf הדו"ח הסופי, מחודש מאי 2011, ‏של הוועדה המשותפת של‎ OIE ‎ו- ‏FAO‏ לביעור עולמי של "דבר הבקר"]‏ ]‎ {{אנגלית}} ‏בעמודים‏ר' בעמודים 69–81}}‏