ויליאם וולאס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ זוטות
שורה 42:
'''סר ויליאם וולאס''' (ב[[אנגלית]]: '''William Wallace'''; בערך [[1270]] - [[1305]]) היה [[אביר]] סקוטי הידוע כמנהיג מרד העם ה[[סקוטלנד|סקוטי]] נגד המלך [[אדוארד הראשון]] ונגד הכיבוש ה[[אנגליה|אנגלי]] בשנים [[1297]] - [[1305]].
 
ייחודו של וולאס נבע מכך שעלה מן העם, בניגוד למנהיגים סקוטים אחרים מאותה התקופה כ[[רוברט דה ברוס]], אשר היה מגזע אצולה ובעל תביעה למלוכה. ישנן הקבלות רבות בין אישיותו ומרידתו של וולאס לבין אישיותהאלה של [[ז'אן דארק]], אשר חיה יותר ממאהמאה שנים לאחריומאוחר יותר. שניהם באו מתוך העם וסחפו אחריהם את ההמוניםהמונים, לעתים בניגוד לאינטרס ולרצוןלרצון של המעמדות השליטים. סופם הטראגיהיה דומה אף הוא זהה.
 
==אטימולוגיה==
שם משפחתו, וולאס, משמעותו ה[[ולשים|וולשי]]. מוצאו ככל הנראה מריצמ[[ריצ'רדארד וולאס]] שעקב אחרי משפחת סטיוארט לסקוטלנד ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]].
 
==רקע היסטורי==
[[קובץ:Braveheart edinburghcastle.jpg|שמאל|ממוזער|280px|פסל של ויליאם וולאס בטירת [[אדינבורו]]]]
עד לשנת [[1292]] לערך הייתה סקוטלנד ממלכה עצמאית. בסוף [[המאה ה-13]] שלט בסקוטלנד המלך [[אלכסנדר השלישי מלך סקוטלנד|אלכסנדר השלישי]] שהקנה לה שלום, יציבות ופיתוח כלכלי. בשנת [[1286]] מת אלכסנדר בתאונת רכיבה., אישללא מילדיובנים לא היה בחיים בעת מותוחיים. האצילים הסקוטים הכריזו על נכדתו בת הארבע, [[מרגרט, העלמה מנורבגיה|מרגרט]], המכונה "הבתולה מנורבגיה" כמלכה, ובשל גילה הצעיר הקימו ממשלה זמנית. אך גם מרגרט לא האריכה ימים, ובשנת [[1290]] מתה בסערה בים, בעת שהפליגה ממולדתה נורבגיה אל חופי סקוטלנד. הכתר הסקוטי הונח עתה בפני כל דורש, ואכן, עד מהרה, הוגשו שלוש עשרה דרישות של טוענים לכתר.
 
הסקוטים החליטו כי שאלה זו יש לברר באמצעות [[בוררות]], על מנת למנוע פיצול של סקוטלנד לממלכות קטנות, או פרוץ מלחמת אזרחים. הסקוטים אכן בחרו בבורר, [[אדוארד הראשון]] מלך אנגליה. אדוארד הסכים לשמש כבורר, בתנאי שתוכר עליונות הכתר האנגלי על הכתר הסקוטי, על פי המדרג ה[[פיאודליזם|פיאודלי]] הנהוג באותה התקופה. אדוארד היה נתון באותה התקופה ממש במאבק כנגד מלך [[צרפת]] [[פיליפ הרביעי]] אשר ניסה לכפות על אדוארד עצמו סמכות פיאודלית מאותו הסוג.
 
אדוארד אכן שימש כבורר, וקבע כי [[ג'ון באליול]], אציל סקוטי, הינו בעל התביעה הנכונה לכתר. כיום אין עוררין על החלטה זו, ונראה כי באליול אכן היה הבחירה הנכונה הן מבחינה משפטית, והן מבחינת בסיס הכח שלו אצלבקרב אצילי סקוטלנד. עם זאת האינטרס העצמי של אדוארד מילא אף הוא תפקיד, ובאליול אמור היה להיות מלך בובה, שישליט את רצונו של אדוארד בשטחי סקוטלנד. בשלב זה הבינו האצילים כי טעו בהזמינם את אדוארד לבוררלהיות בורר, ומינו לצידו של באליול "מועצה" בת שנים עשר אצילים, אשר כרתה מיד ברית עם אויבו של אדוארד, פיליפ הרביעי.
 
אדוארד הגיב בזעם, ובמרץ [[1296]] עלה על העיר הסקוטית [[ברוויק]] שעל הנהר [[טוויד]] והחריב אותה. באפריל הובס צבא סקוטי בקרב דונבר, וביולי הכריז באליול על כניעתו בטירת קינקרדין. אדוארד קיבל את הכניעה, והסיר את "[[אבן הגורלסקון]]" שעליה הוכתרו מלכי סקוטלנד מאזבעבר ומעולם מארמוןמ[[ארמון סקון]], מושבם ההיסטורי של מלכי סקוטלנד. על אף שלהלכה היה באליול עדיין מלכה של סקוטלנד, הייתה המדינה תחת שלטונו האכזר של אדוארד.
 
==ביוגרפיה==
===מוצאו ונעוריו של וולאס===
וולאס היה ממשפחה של בעלי אדמות, אך לא ממשפחת אצילים. ככל הנראה לא ירש את תאריו ואדמותיו מאביו משום שלא היה הבן הבכור.{{ש}}וולאס נולד באלרסלי במחוז קילמרנוק בנפת איירשייר בערך בשנת [[1270]].
 
אין מקורות רבים על שחרותונעוריו של וולאס, פרט לשיריו של "הארי העיוור" שנכתבו בשנת [[1470]], כמאתיים שנה אחרי האירועים שהםהמתוארים מתאריםבהם. וולאס היה בנו של מלקולם וולאס שנרצח בשנת 1291 בידי כוחות אנגליים ובעקבות כך
גדל אצל דודיו שהיו אנשי כנסייה, ומהם קיבל חינוך לקריאה ולכתיבה שהיה נדיר באותם הימים. וולאס דבר את השפות [[צרפתית]] ו[[לטינית]]. הארי העיוור אינו מציין אם וולאס יצא אי פעם מסקוטלנד, או היכן קיבל את ניסיונו הצבאי. רישום אנגלי מ-[[1296]] מדבר על "גנב, אחד, ויליאם לה וואליס" אשר פעל בפרת'.