ישראל ב"ק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 7:
ב"ק נולד בברדיצ'ב ב-[[1797]]. בהיותו בן 19 פתח [[בית דפוס]] עברי, שפעל במשך 9 שנים. את אומנותו הביא עמו ב[[עלייה לארץ ישראל|עלייתו]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת תקצ"א [[1831]] כאשר התיישב ב[[צפת]] והקים בה בית דפוס. מספרים שעסק גם ב[[רפואה]], על אף שלא למד זאת באופן מסודר, כך שכאשר חלה [[מושל]] הארץ [[איברהים פאשה]] סייע לו ב"ק בהחלמתו והקשר ביניהם התהדק.
בברכת המושל הקים ב"ק בשנת [[1834]] את [[חורבת ב"ק]], יישוב ו[[משק חקלאי]] על הר ג'רמק, הוא [[הר מירון]]. היה זה היישוב
[[רעידת האדמה בצפת (1837)|רעידת האדמה]] ב[[צפת]] בשנת [[1837]] וחילופי השלטון בארץ ישראל ב-1840 בהם סולק איברהים פאשה, הביאו לסופו של היישוב היהודי בג'רמק. מהמקום נותרו כיום שרידי מבנים ומטעים, והוא מכונה בשם '''חרבת ב"ק'''.
שורה 16:
בירושלים הצטרף ב"ק לחוגי ה[[חסידים]] והיה פעיל בהקמת [[בית כנסת|בית הכנסת]] של החסידים '[[בית הכנסת תפארת ישראל|תפארת ישראל]]' ב{{ה|רובע היהודי}} ב{{ה|עיר העתיקה}}.
כמדפיס יחיד בירושלים החזיק ב"ק ב[[מונופול]] על הדפוס העברי בעיר. בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 השתנה המצב, עם הקמת בית דפוס מתחרה על ידי [[יואל משה סלומון]], [[מיכל הכהן]] ו[[יחיאל ברי"ל]], בו הודפס עיתון [[הלבנון]]. ב"ק פעל בדרכים שונות להצר את צעדי מתחריו, וטען בין היתר, כי פתיחת בית הדפוס היא עבירה [[הלכה|הלכתית]] של [[הסגת גבול (יהדות)|הסגת גבול]] ופגיעה בפרנסתו.
ב-[[1863]] החל ב"ק להוציא לאור עם חתנו [[ישראל דב פרומקין]] את העיתון "[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]]", שראה אור (גם אם בהפסקות) במשך יותר מארבעים שנה. ==משפחתו==
מאשתו הראשונה ביילא נולדו לב"ק
==לקריאה נוספת==
|