הבחינה הפסיכומטרית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פתיח |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי = בחינה הפסיכומטרית בישראל|אחר = כל בחינה פסיכומטרית בעולם|ראו = [[בחינה פסיכומטרית]]}}'''מבחן הכניסה הפסיכומטרי לאוניברסיטאות''' (בראשי תיבות: '''מכפ"ל''',
הבחינה מתקיימת בשפות הבאות: [[עברית]], [[ערבית]], [[רוסית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]] ונוסח משולב אנגלית/עברית.
שורה 16:
===חשיבה כמותית===
פרק החשיבה הכמותית מכיל 20 שאלות (על פי התוכנית החדשה) המכסות בעיות [[מתמטיקה|מתמטיות]] בתחומים שונים, כמו [[גאומטריה]], [[אלגברה]], [[אחוז]]ים, [[ממוצע]]ים, שאלות [[יחס (בין מספרים)|יחס]], הסקת מסקנות מתוך [[גרף (נתונים)|גרף]] וכדומה. על פי רוב, רמת השאלות בפרק עולה
===חשיבה מילולית===
פרק החשיבה המילולית מכיל 23 שאלות (על פי התוכנית החדשה). סוגי השאלות השונים בפרק המילולי הם:
* [[אנלוגיה|אנלוגיות]]
* השלמת משפטים
* שאלות היגיון - שאלות היגיון נוגעות בנושאים שונים, החל מ[[לוגיקה]], שאלות הסקת מסקנות, שאלות "אמת ושקר" וכן שאלות על [[ניב (ביטוי)|ביטויים]], שהנבחן אמור להבין מה משתמע מהם.
*[[הבנת הנקרא]]
===אנגלית===
פרק האנגלית מכיל 22 שאלות (על פי התוכנית החדשה) הבוחנות את הידע והשליטה של הנבחן בשפה האנגלית. סוגי השאלות השונים בפרק האנגלית:
* השלמת משפטים
* ניסוח מחדש
* הבנת הנקרא
בישראל מקובלים גם [[אמי"ר (מבחן)|מבחני אמי"ר ואמיר"ם]], הבוחנים ידע באנגלית באופן ישיר.
==הציון בבחינה==
הציונים בבחינה הפסיכומטרית נעים בין 200 ל-800, והם מהווים שקלול של הציונים בכל אחד מהתחומים, כאשר התחום הכמותי והתחום המילולי מקבלים 40% כל אחד מהציון, ותחום האנגלית מקבל 20% מהציון. הציונים בכל תחום נעים בין 50 ל-150, ותלויים במספר הטעויות של הנבחן באותו תחום, וכן בחישובים סטטיסטיים נוספים. מטרתם של חישובים אלו היא לדאוג לכך שציונו של נבחן לא יושפע ממועד הבחינה.
{{ש}}
החל ממועד אוקטובר 2012 מקבל כל נבחן שני ציונים נוספים, מלבד הציון שהיה נהוג עד כה.
'''ציון בדגש כמותי
'''ציון בדגש מילולי
עד כה לא ידוע באיזה מן הציונים יתחשבו המוסדות האקדמאים בתהליך הקבלה לכל מקצוע.{{ש}}
הציון הסופי הוא יחסי, כלומר משקף את מיקומו של הנבחן ביחס ליתר הנבחנים. התפלגות הציונים היא [[התפלגות נורמלית]], בעלת ממוצע 533, ו[[סטיית תקן]] 109.1 (כך ב-[[2013]]){{הערה|הממוצע נכון לנתוני שנת [[2013]], https://www.nite.org.il/files/statistics/graphs_2013.pdf.}} כרגיל בהתפלגות נורמלית, ככל שמתרחקים מן הממוצע, הציון נעשה פחות שכיח: על פי נתוני המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשנת 2013, רק כ-5.6% מהנבחנים צברו 701 נקודות או יותר ורק 8 נבחנים מתוכם קבלו 791 ומעלה. באותו אופן, באותה שנה, כ-4.9% מהנבחנים קבלו 350 או פחות.
== הכנה לבחינה ==
ידוע שחוסר היכרות עם מבנה הבחינה ואופי השאלות עשוי להיות בעוכריו של הנבחן. לכן ממליץ המרכז הארצי לבחינות, לכל הנבחנים, לתרגל בעצמם בחינה לדוגמה מבעוד מועד, ובארץ פועלים מכונים רבים המספקים קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה. על
▲ידוע שחוסר היכרות עם מבנה הבחינה ואופי השאלות עשוי להיות בעוכריו של הנבחן. לכן ממליץ המרכז הארצי לבחינות, לכל הנבחנים, לתרגל בעצמם בחינה לדוגמה מבעוד מועד, ובארץ פועלים מכונים רבים המספקים קורסי הכנה ותרגול לקראת הבחינה. על-פי מחקר שערך המרכז הארצי לבחינות, נבחנים שהתכוננו לבחינה בעזרת קורסי הכנה, שיפרו את ציונם בנקודות בודדות בלבד מעבר לשיפור ששיפרו נבחנים שלמדו ללא קורס.{{הערה|[https://www.nite.org.il/files/psych/new_psych/general-hebrew.pdf בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות - חוברת הדרכה] של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, עמודים 6-7}}
ציוניהם של אלו הניגשים לבחינה פעמיים ויותר גבוהים מעט משל אלו שניגשו בפעם הראשונה,{{הערה|[http://clickit.ort.org.il/files/upl/268115013/204792565.pdf ציוני מכפ"ל לפי מספר היבחנות], נתוני בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות לשנת 2006}} אך לתופעה זו יש כמה הסברים אפשריים, והיא אינה מוכיחה שהבחינה החוזרת משפרת את ציוניו של נבחן מסוים.
שורה 51 ⟵ 50:
==טענות כנגד הבחינה==
כנגד הבחינה הפסיכומטרית (כמו נגד [[מנת משכל|מבחני משכל]] אחרים) נטען שאנשים בעלי רקע תרבותי מסוים נוטים להצליח בה יותר מאחרים.{{מקור}}
|