חומצה אצטית – הבדלי גרסאות

{{תרכובת|

|שם=חומצה אצטית, חומצת חומץ

|שם סיסטמטי=Acetic acid, Ethanoic acid

|חומציות = 4.76

}}

'''חומצה אצטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Acetic acid''') או '''חומצת חומץ''' היא [[תרכובת אורגנית]] קטנה בעלת חשיבות רבה ב[[ביולוגיה]] ובעלת שימושים רבים ל[[אדם]], בעיקר ב[[תעשייה|תעשיית]] ה[[מזון]] ובתעשייה ה[[כימיה|כימית]]. כתוסף מזון (לשם בקרת חומציות) תסומן החומצה בקוד '''E260''' וגם בענף הניקיון לחומצה אצטית שימושים רבים.

 

חומצה אצטית היא ה[[חומצה קרבוקסילית|חומצה הקרבוקסילית]] השנייה בפשטותה, אחרי [[חומצה פורמית]]. חומצה אצטית מורכבת מקבוצת מתיל ('''CH₃''') הקשורה לקבוצת קרבוקסיל ('''COOH'''). שמה הכימי הוא '''חומצה אתנואית''' (באנגלית: Ethanoic acid) ונוסחתה: '''CH₃COOH'''.

 

פשטותה של החומצה האצטית - שני [[אטום|אטומי]] [[פחמן]] בלבד - שמה אותה במרכזם של תהליכים ו[[תגובה כימית|תגובות]] רבות בעולם החי. [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] מסוימים מייצרים חומצה אצטית בתהליך [[תסיסה]]. [[חיידקים]] מסוימים (מה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] ''Acetobacter'', למשל) מתסיסים [[אתנול]], [[חמצון חיזור|מחמצנים]] אותו וממירים אותו לחומצה אצטית. חיידקים אחרים (''Clostridium'', למשל) מתסיסים [[גלוקוז]] ישירות לחומצה אצטית, ללא [[כוהל]] המשמש כחומר ביניים. [[מולקולה|מולקולת]] גלוקוז אחת מתפרקת לשלוש מולקולות בדיוק של חומצה אצטית:

 

* כשהחומצה מאבדת אטום [[מימן]] שמקורו בקבוצת הקרבוקסיל מתקבל '''[[יון]] אצטט''' (Acetate) בעל מטען שלילי: '''-CH₃COO'''. יון זה יוצר מגוון תרכובות, לדוגמה - [[סודיום אצטט]].

* חומצה אצטית נטולת קבוצת [[הידרוקסיל]] ('''OH''') מהווה רדיקל הקרוי '''אצטיל''' (Acetyl) שנוסחתו: '''COCH₃-'''. הקו משמאל למולקולה מציין את היותה רדיקל, מולקולה בעלת [[אלקטרון]] שאינו משתתף ב[[קשר קוולנטי]] ואשר שואף ליצור קשר כזה עם אטום כלשהו. שייר אצטיל מופיע בתרכובות אורגניות רבות בעלות חשיבות עליונה: אצטיל קואנזים A (בקיצור: Acetyl CoA) - חומר המוצא של [[מעגל קרבס]], [[אצטילכולין]] - [[מוליך עצבי]] חשוב ב[[מערכת העצבים]], וה[[תרופה|תרופות]] הידועות [[פרצטמול]] (אקמול) ו[[אספירין]] (שמה הכימי: חומצה אצטילסליצילית).

 

[[קטגוריה:חומצות קרבוקסיליות|אצטית, חומצה]]

[[קטגוריה:תוספי מזון|אצטית, חומצה]]