מדיניות פיסקלית – הבדלי גרסאות

מ
בוט: שינויים קוסמטיים
(הגהה (כך נדמה לי))
מ (בוט: שינויים קוסמטיים)
התפיסה השלטת כיום בקרב כלכלנים מכונה "הנייטרליות של הכסף" או "הדיכוטומיה הקלאסית", ולפיה בטווח הארוך שינויים נומינליים אינם משפיעים על הגורמים הראליים של המשק. כלומר, ההשפעה ההדדית בין המדיניות המוניטרית והמדיניות הראלית מתקיימת רק בטווח הזמן הקצר.{{הערה|פרופ' [[יורם מישר]], '''המקרו-כלכלה של ישראל''' (עמ' 360), הוצאת פרדס, 2009.}}
 
== מונחים ==
כאשר הממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה, כפי שנוהגות בפועל רוב הממשלות, אנו נאמר כי לממשלה '''[[גירעון תקציבי|גירעון פיסקלי]]'''. הגירעון יכול להיות ממומן על ידי מכירת נכסי המדינה או על ידי הנפקת אגרות חוב או מלווים לציבור במטבע המקומי ([[חוב פנימי]]) או על ידי קבלת הלוואות מחו"ל ('''חוב חיצוני'''). לבסוף, יכולה הממשלה, בדרך כלל על ידי ה[[בנק מרכזי|בנק המרכזי]], להדפיס כסף חדש ולשלם באמצעותו.
 
כאשר ממשלה נוקטת '''מדיניות פיסקלית מרחיבה''' היא מגדילה את הוצאותיה באופן גרעוני או מצמצמת את גביית המסים. המצב ההפוך ייקרא '''מדיניות פיסקלית מרסנת'''.
 
== שימוש במדיניות פיסקלית ==
הכלכלן [[ג'ון מיינארד קיינס]], מייסד אסכולת ה[[כלכלה קיינסיאנית|כלכלה הקיינסיאנית]], טען שהמדיניות הפיסקלית הממשלתית היא כלי רב עצמה המסייע לממשלה לבצע שינויים במשק. קיינס גרס כי לקחי [[השפל הגדול]] מלמדים אותנו כי המדיניות המוניטרית לבדה אינה מספיקה כדי להביא את המשק לאיזון, ובאמצעות מדיניות פיסקלית מרחיבה ניתן לגרום לשוק להגיע למצב של [[תעסוקה מלאה]] ולמנוע עודפי היצע המביאים ל[[מיתון]]. הגדלת הוצאות הממשלה, למשל על ידי ביצוע עבודות תשתית כגון סלילת כבישים באופן ציבורי, מסייעות למשק בכך שהן מזרימות ביקוש חדש למוצרים ושירותים, בשיעור הנגזר מ[[כלכלה קיינסיאנית#המכפיל הקיינסיאני|המכפיל הקיינסיאני]], ומאפשרות ליצרנים לספק ביקוש זה על ידי ייצור נוסף באמצעות העסקת עובדים נוספים.
 
באופן כללי יותר, מקובל לדבר על '''מדיניות אנטי-מחזורית''': כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה בעת [[מיתון]], כך יש לנקוט מדיניות פיסקלית מצמצמת או מרסנת בשעת גאות. על ידי הקטנת הוצאות הממשלה בתקופה של תעסוקה מלאה וצמיחה גבוהה, ניתן אמנם למתן את הקיצוניות של [[מחזור העסקים]] ולמנוע תקופת שפל חריפה בעתיד. אך בפועל ממשלות אינן נוהגות על פי רוב להילחם בגאות ושגשוג כלכלי באופן זה. בעולם המערבי יהיה זה בדרך כלל הבנק המרכזי שיילחם ב[[אינפלציה]], שהיא תוצאה שלילית של גאות, על ידי העלאת שער ה[[ריבית]] במשק.
 
== ביקורת ==
כלכלנים [[מוניטריזם|מוניטריסטים]] כגון [[מילטון פרידמן]] סבורים כי ה[[ממשלה]] אינה יכולה להשיג דבר באמצעים המתוארים לעיל ואף גורמת נזק כאשר היא מממנת את גרעונה על ידי הזרמת כסף חדש לשוק. הגדלת היצע הכסף היא לדידם הגורם היחידי לעליית מחירים. הם אף מתנגדים להתערבות המדינה במדיניות מוניטרית, לפיה יש להשתמש ב[[מדיניות מוניטרית]] - לקבוע שער ריבית גבוה כדי לרסן (או נמוך, כדי לעודד) פעילות כלכלית.
 
== חוב ציבורי ==
{{ערך מורחב|חוב ציבורי}}
כאשר הממשלה נוהגת להוציא כספים באופן גרעוני לאורך זמן, היא מייצרת '''חוב ציבורי''' גדל והולך. על חוב זה היא נדרשת לשלם ריבית שהופכת להוצאה ממשלתית גדלה והולכת. כאשר החוב הלאומי (שמקובל למדוד כאחוז מה[[תמ"ג]]) מגיע לממדים גדולים, יש לכך השלכות שליליות, לא רק משום שהמשק מקצה משאבים גדלים והולכים להחזר חובות העבר, אלא גם משום ששיעור הריבית שהוא נדרש לשלם עולה.
בדיון הציבורי לפני קביעת תקציב המדינה נוהגים לדבר על אחוזי הגדלת הגרעון שהם לדוגמה 4 אחוזים בשנת 2011. נתון שלעתים יוצר בציבור רושם מוטעה{{דרושה הבהרה|סיבה=למה הרושם מוטעה?}} על גודלו העצום של חובות המדינה.
 
== ראו גם ==
* [[הצוק הפיסקלי]]
* [[כללים פיסקליים]]
 
== קישורים חיצוניים ==
* [http://budget.msh.gov.il/#00,2010,0,1,1,1,0,0,0,0,0,0 תקציב המדינה - האתר הרשמי]
* [http://www.ag.mof.gov.il/AccountantGeneral/GovDebt/GovDebtTopNav/GDGovDebt/ ניהול החוב הממשלתי - החשב הכללי]
[[קטגוריה:מימון ציבורי]]
[[קטגוריה:מקרו-כלכלה]]
* לעניין הפחתת שכר במגזר הציבורי לצורך התמודדות עם קשיים פיסקליים, ראה החוק מיום 1.7.2013: [http://www.glima.info/law_book/2400.pdf חוק להשתתפותם של העובדים, נושאי המשרה ובעלי תפקיד אחרים בשירות הציבורי, בצעדים לייצוב המצב הפיסקלי במדינה במהלך השנים 2013 ו- 2014 (הוראת שעה), התשע"ג - 2013].
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מימון ציבורי]]
[[קטגוריה:מקרו-כלכלה]]