מרד טאיפינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eyal Bairey (שיחה | תרומות) מ ←הרקע למרד: תיקון קישור פנימי |
מ בוט: שינויים קוסמטיים |
||
שורה 1:
{{היסטוריה של סין}}
'''מרד טָאיפּינְג''' (ב[[מנדרינית תקנית|סינית]]: 太平天國, ב[[פין-יין]]: Tàipíng Tiānguó, מילולית: "הממלכה השמימית של השלום הגדול") הוא כינוי למרידה עקובה מדם שהתחוללה ב[[סין]] בשנים [[1864]]-[[1850]]. את המרד הובילה [[כת]] נוצרית משיחית חמושה בהנהגתו של [[הונג שיוצ'ואן]] (洪秀全 בפין-יין: Hóng Xiùquán) כנגד שלטון [[שושלת צ'ינג]] הקיסרית בסין. הערכות למספר ההרוגים במרד מצביעות על לפחות 20 מיליון הרוגים, מקורות אחרים מגיעים עד לכדי 100 מיליון אבדות. בכל מקרה, למרות כנוי האירוע כ"מרד", היה זהו האירוע הצבאי הקטלני ביותר בהיסטוריה האנושית{{מקור}}, כשבמהלכו וכתוצאה ממנו נהרגו 1.5%-7% מאוכלוסיית העולם. עשרות שנים מאוחר יותר, ראה [[מאו דזה דונג]] באידאולוגיה של הטאיפינג מקור השראה מרכזי ל[[מהפכה הקומוניסטית הסינית]] שהובילה להקמתה של [[הרפובליקה העממית של סין]]
== הרקע למרד ==
המרד פרץ על רקע התנוונותה של הקיסרות הסינית ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] וחוסר יכולתו של הממשל המרכזי לשלוט במחוזות המרוחקים. מצבו הרעוע של הצבא הסיני לאחר תבוסתו למעצמות המערב ב[[מלחמת האופיום הראשונה]] שהפכה את הצבא הקיסרי לאוסף של כנופיות שגזלו את עמלם של האיכרים המרודים. איכרים אלה פיתחו שנאה עזה לשלטון המרכזי של [[שושלת צ'ינג]]. במאה ה-19 חל גם גידול עצום באוכלוסיית סין אך לא חל גידול דומה ביכולת ייצור המזון שלה ולכן פרצו גלי [[רעב]] [[מגפה|ומגפות]] שהובילו לנדידת מיליוני איכרים חסרי אדמה שהפכו לנוודים. נוודים אלו הפכו לעתים לפושעים ושודדי דרכים שהוכיחו שוב את אי יכולתו של הממשל המרכזי להשליט סדר.
שורה 11:
למרי היה גם רקע דתי משיחי חזק, כשמטרתו המוצהרת הייתה הקמת ממלכת השמים הנוצרית בראשותו של הונג שיוצ'ואן - דמות כריזמאטית שהאמין שהוא אחיו הצעיר של ישו.
== מהלך המרד ==
מנהיג המרד היה מורה כפרי בשם [[הונג שיוצ'ואן]], שנכשל בניסיונותיו לעבור את [[בחינות הפקידות]]. בזמן מחלה קשה שלקה בה בסוף שנות הארבעים של המאה ה-19, הזה הונג כי הוא אחיו הקטן של [[ישו]]. בחלומו, ביקר ב[[גן עדן|גן העדן]], ונתקל בישו, וכן באלוהים וברעייתו. האל התלונן בפני הונג כי השדים משתלטים על גן העדן, וציווה על "אחיו הקטן של ישו" לצאת למלחמה כנגדם. ביחד עם קבוצה קטנה של נאמנים, החל הונג להסתובב בהרי הדרדרים שבמחוז גואנגשי ולאסוף לעצמו חסידים. שותפו החשוב ביותר היה סוחר פחם בשם יאנג שיוצ'י, שהפך ל"דוברו של אלוהים" ול"נביא". שותף אחר הפך לדוברו של ישו. הנבואות ניתנו במהלך טקסי [[איחוז]] שמאניים. הונג היה המנהיג להלכה, אולם למעשה הפך יאנג, דוברו של אלוהים עלי אדמות, למוציא ולמביא של התנועה.
שורה 23:
ראש הממלכה היה הונג, ותוארו היה "המלך השמימי". סגניו קיבלו תוארי "מלכים", ובראשם עמד יאנג שיוצ'י, שכונה "מלך המזרח". המלכים השליטו בנאנג'ינג משטר אימים. משטרה חשאית, שבראשה עמד יאנג, פעלה כדי לאכוף בנוקשות את חוקי המוסר, ונאשמים נחקרו על ידי "אלוהים" שדיבר מפיו של יאנג עצמו. הדיקטטורה הפכה במהרה לכאוס, עקב סכסוך הולך ומסלים בין הונג ליאנג. בליל אימים אחד, הורה הונג לטבוח ללא רחם את יאנג וכל נאמניו, ביניהם מורדים ותיקים רבים. הטבח נחשב לנקודת מפנה חשובה במרד הטאיפינג. כפי שהעיד אחד המלכים מאוחר יותר, האמון בין המנהיגים אבד, משבר שהחמיר עקב תבוסות צבא הטאיפינג בשדה הקרב. לקראת סוף שנות החמישים נפתח צוהר לתקווה, כאשר הגיע לנאנג'ינג [[הונג ראנגאן]] בן דודו הצעיר, הנמרץ והמשכיל של המלך השמימי, ומונה לראש השרים וה"מלך המגן". המלך המגן ניסה למתן את משטר העריצות ולפתוח בסדרת רפורמות מרחיקות לכת ברוח מערבית, אולם צעדיו היו כבר בגדר "מעט מדי ומאוחר מדי", מה גם שלא נהנה משיתוף פעולה אמיתי מצד המלך השמימי.
המורדים לא הצליחו לזכות לתמיכה ממדינות המערב. הרפורמות שהנהיגו היו מנוגדות לאורח החיים הסיני, דבר שהוביל להתנגדות עזה בקרב המלומדים הקונפוציאניים. אחד מהם, [[דזנג גואופאן]], גייס צבא מתנדבים במחוז [[הונאן]] שחבר לצבא הקיסרי החלש והמפורר של [[שושלת צ'ינג]]. לעזרת הקיסרות נחלצו גם מדינות המערב, בדמות צבא בינלאומי של שכירי חרב, "הצבא הבלתי מנוצח", בראשותם של [[פרדריק וורד]] ו[[צ'ארלס גורדון]] (שנפל לימים בעת דיכוי [[מרד המהדי]] ב[[סודאן]]).
המורדים נחלו תבוסות צבאיות וב-[[1860]] החלה נפילתם. בראשית [[1864]] סין הקיסרית שלטה ברוב השטח. הונג הכריז כי אלוהים יגן על הממלכה השמימית. למרות זאת המורדים נחלו הפסדים נוספים. בעת מצור שהוטל על [[נאנג'ינג]] הונג הרעיל את עצמו וגופתו נתגלתה בביוב. המלך שי דה קאי, אחד המצביאים המוכשרים ביותר של המרד, נפל בשבי ונקרע לגזרים בעודו חי. המלך המגן, הונג ראנגאן, ניסה להימלט ביחד עם יורש העצר, אולם נתפס בידי חיילי הצבא הקיסרי. יורש העצר הסכים להישבע אמונים לקיסרות ולשרת אותה כ"פקיד נחות דרג", אולם תחינותיו לא הועילו. הוצאתו להורג, ביחד עם המלך המגן, סימלה את סופו של מרד הטאיפינג.
== הערכת חשיבותו של מרד טאיפינג ==
ישנם היסטוריונים הגורסים כי מרד טאיפינג סיים מסורת בת אלפיים שנה של נאמנות לקיסר הסיני, למרות שהמרד כשל בסופו של דבר, הזרעים האידאולוגיים לערעור על מעמדו של הקיסר נזרעו. זרעים אלו עתידים לסיים את השלטון הקיסרי בסין עם המהפכה הסינית של 1911. היסטוריונים רשמיים של סין העממית רואים במרד את מבשר המהפכה הקומוניסטית, ואת כישלון המרד כתוצאה של ה[[אימפריאליזם]] המערבי. האידאולוגיה שהניעה את המרד קיבלה דגש מיוחד במחקר ההיסטורי- המרד התבסס על כתבי הקודש נוצריים הזרים לאופן המחשבה הסינית, תוך כדי דחייה מופגנת של הפילוסופיה הקונפוציונית הקלאסית עליה מבוססת תרבות סין. מובן שללא קשר עם אנשי כנסייה מערביים היה הונג יכול להכתיב בעצמו את דתו עד שלא דמתה לנצרות המקובלת.
שורה 34:
* דני אורבך, '''הדיבר "לא תרצח" במרד הטייפינג: תאולוגיה ויישומה הלכה למעשה''', זמנים 104, סתיו 2008.
* Jonathan D. Spence, God's Chinese son : the Taiping Heavenly Kingdom of Hong Xiuquan, New York : W.W. Norton, c1996.
== קישורים חיצוניים ==▼
* {{ויקישיתוף בשורה}}▼
* [http://hebrew.cri.cn/1/2012/11/30/2s14624.htm מרד הטאיפינג: מכת לממלכה], באתר [http://hebrew.cri.cn הרדיו הבינלאומי של סין] בעברית▼
[[קטגוריה:סין: היסטוריה]]
[[קטגוריה:מרידות|טאיפינג]]
▲== קישורים חיצוניים ==
▲*{{ויקישיתוף בשורה}}
▲* [http://hebrew.cri.cn/1/2012/11/30/2s14624.htm מרד הטאיפינג: מכת לממלכה], באתר [http://hebrew.cri.cn הרדיו הבינלאומי של סין] בעברית
|