ויקטור דנקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 32:
עם פרוץ המלחמה מונה דנקל למפקד הארמייה הראשונה, ולחם עימה ב[[קרב גליציה]], וזכה לניצחון גדול ב[[קרב קרסניק]], אך בהמשך נאלץ לסגת עקב כישלון הארמיות האחרות. באוקטובר [[1914]] השתתף ב[[הקרב על הוויסלה|קרב על הוויסלה]] יחד עם [[הארמייה התשיעית (האימפריה הגרמנית)|הארמייה הגרמנית התשיעית]], אך לא הצליח להגיע לידי הישגים. לאחר מכן הוחזקה הארמייה שבפיקודו בעתודה באזור [[הקרפטים]], ולא השתתפה בקרבות. במאי [[1915]] השתתף דנקל עם הארמייה שבפיקודו ב[[מתקפת גורליצה-טרנוב]] ובתחילה זכה להצלחה מרובה, אך בהמשך נבלם בקרב אפטא. ב-[[23 במאי]] [[1915]] עם הכרזת המלחמה של איטליה, נשלח דנקל ל[[החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה|חזית האיטלקית]], שם הוא קיבל את הפיקוד על הכוחות באזור [[טירול]], ועל אף שהכוחות שבפיקודו היו חלשים ונחותים בנשק ובציוד, הצליח דנקל להחזיק את הקו עד תחילת [[1916]]. במרץ [[1916]] מונה למפקד הארמייה ה-11, וב-[[1 במאי]] [[1916 ]]הועלה לדרגת גנרל אוברסט.
 
ב-[[10 במאי]] [[1916]] תקף את האיטלקים במסגרת [[קרב אסיאגו]], בתחילה זכתה המתקפה להצלחה מרובה, אך בהמשך האיטלקים פתחו במתקפת נגד, והוא נאלץ לחזור לקוי ההתחלה. דנקל ספג ביקורת קשה מאוד על תפקודו במהלך הקרב, ועקב כך נאלץ להתפטר ב-[[17 ביוני]] [[1916]] מתפקידו. לאחר שעבר ניתוח בגרונו מונה ב-[[191821 בינואר]] [[1917]] למפקד משמר הקשתים המלכותי - מינוי כבוד. ב-[[21 בינואר]] בפברואר [[19171918]] מונה למפקד הראשי של חיל המשמר הקיסרי. ב-[[15 ביולי]] [[1918]] הוחלף דנקל בתפקידו על ידי [[קונרד פון הצנדורף]], והוא חזר לשמש כמפקד משמר הקשתים המלכותי.
 
לאחר שביתת הנשק פרש דנקל לביתו ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]].
הוא זכה לתהילה וכונה "אביר האיזונצו". חייליו העריצו אותו וכינו אותו Naš Sveto (סבטו שלנו). ב-[[1 בפברואר]] [[1918]] הוא הועלה לדרגת [[פילדמרשל]] ועוטר במדליות רבות. הוא היה הקרואטי היחיד שהגיע לדרגה זו.
 
==אחרית ימיו ומותו==
בהתקפה האיטלקית האחרונה ב[[קרב ויטוריו ונטו]] החל הצבא האוסטרו-הונגרי להתפרק כאשר [[הונגריה]] פרשה מהאיחוד עם אוסטריה והחיילים ההונגרים ביחד עם בני לאומים נוספים סירבו להמשיך להילחם עבור הקיסר האוסטרי.
ב-[[1925]] מונה דנקל לראש המסדר של מריה תרזה, במקום [[קונרד פון הצנדורף]] שמת באותו זמן. במהלך שש השנים הבאות היה דנקל אחראי על עיטור חיילי הצבא האוסטרו-הונגרי ממלחמת העולם הראשונה הוא התחייב משימה זו בהתלהבות רבה, והפך סנגור בוטה של ​​לא רק הוותיקים חבריו אלא של אוסטריה-הונגריה באופן כללי. הוא אפילו הרחיק לכת עד כדי להטיף להחזרת המלוכה, לשים את עצמו בקנה אחד עם התמיכה הגוברת של קבוצות נאציות האוסטרי להיטלר וגרמניה. הוא היה יריב איתן של האנשלוס, העדפת אוסטריה קיסרי תחת בית הבסבורג לרייך הגרמני נאצי תחת היטלר עד הסוף. הוא סרב טוטליטריות, פשיזם, אנטישמיות ומלחמת העולם השנייה. עד מותו הוא נתפס כאנכרוניזם מוחלט, מתוך צעד עם העידן החדש של הרייך הגרמני הגדול. ב -8 בינואר 1941, ויקטור Dankl מת בגיל שימון ושש. אשתו מתה רק שלושה ימים קודם לכן. הוא נקבר בבית הקברות Wilten באינסברוק ועדיין ניתן לבקר את קברו. בשל עמדותיו האנטי-הנאציים הידועות, הוורמאכט נצטווה שלא לכבד Dankl עם כל סוג של טכס צבאי.
 
הקיסר פיזר את הצבא ב-[[6 בנובמבר]] [[1918]] ודנקל פרש ב-[[1 בדצמבר]] [[1918]]
 
==לאחר המלחמה==
בורוייביץ' הציע את שירותיו ל[[ממלכת יוגוסלביה]] שהקימו הסרבים הקרואטים והסלובנים אבל הם לא הסכימו לקבלו ואף החרימו את רכושו. הוא התיישב ב[[קרינתיה]] בדרום אוסטריה ונפטר ב-[[1920]] בבית חולים ב[[קלאגנפורט]] בירת [[קרינתיה]].
 
הוא נקבר בבית הקברות "פרידנהוף" בווינה. [[קרל הראשון, קיסר אוסטריה]] שגלה ב[[שווייץ]], שילם עבור המצבה המפוארת אבל היה מנוע מלהשתתף בהלוויתו.
 
==קישורים חיצוניים==