פורטה-פיאנו – הבדלי גרסאות

כשהומצא הכלי, בפירנצה, על ידי ברטולומיאו[[ברתולומיאו כריסטופורי]], בשנת 1700 (או אולי 1699) קרא לו הממציא "צ'מבלו גדול עם חזק וחלש" (כמצוטט בהמשך עמוד זה). השם ציין והגדיר את ההבדל שבין הכלי החדש לבין הצ'מבלו "הישן". בפסנתר ניתן לשלוט על חוזק הצליל '''הבודד''' בלחיצת האצבע. (בצ'מבלו הדבר בלתי אפשרי. השליטה בצ'מבלו היא קביעת "חזק או חלש" לגבי המקלדת '''בשלמותה'''.)

לפורטה-פיאנו פטישים מכוסי [[עור (חומר גלם)|עור]] (בניגוד לאלו המכוסים [[לבד]] של הפסנתר המודרני), ו[[מיתר (כלי מיתר)|מיתרים]] דקים, דומים לאלו של [[צ'מבלו]]. מבנהו קל הרבה יותר, ופרט לכמה כלים מהמאהמ[[המאה ה-19]], אין לו מסגרת מ[[מתכת]]. מאחר שה[[מנגנון]] והפטישים רכים יותר, הדבר מאפשר מגע רך יותר ותגובה טובה יותר מן הכלי.

בתחילה [[מנעד]] הפורטה-פיאנו השתרע על פני ארבע [[אוקטבה|אוקטבות]], אך עם השנים גדל. [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]] כתב את יצירותיו לפסנתר לכלי עם חמש אוקטבות. יצירותיו לפסנתר של [[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], שנכתבו לפסנתר עם חמש אוקטבות ומאוחר יותר לפסנתר עם שש אוקטבות, משקפות את הגדילה במנעדו של הפורטה-פיאנו.

איכות הצליל של הפורטה-פיאנו מתאפיינת בצליל רך ועדין יותר מזה של הפסנתר המודרני, ודעיכת הצלילים היא מהירה יותר. איכויות אלה מאפשרות שקיפות רבה יותר מאשר בפסנתר מודרני, בייחוד בתפקידים המנוגנים ב[[רגיסטרמשלב (מוזיקה)|רגיסטר]] הנמוך וביד שמאל. הצליל העמוס וה"בוצי" המתקבל בפסנתר מודרני בעת נגינת צלילים נמוכים רבים כמעט ואינו נשמע בפורטה-פיאנו. כמו כן, ה[[מלודיה|מלודיות]] הראשיות מועברות באופן ברור יותר בפורטה-פיאנו, מאחר שהצלילים הנמוכים אינם מכסים על הגבוהים. מאותה הסיבה יכולים [[מרקם מוזיקלי(מוזיקה)|מרקמים]] [[פוליפוניה|פוליפוניים]] ו[[קונטרפונקט]]יים להשמע ברורים יותר בפורטה-פיאנו.

הדגשות [[דינמיקה (מוזיקה)|ספורצנדו]] (שהיו בשימוש רב בתקופה הקלאסית) בולטות יותר בפורטה-פיאנו, מאחר שההבדל בין צלילים חלשים לחזקים הוא גדול, ודעיכת הצליל היא מהירה יותר.