הבדלים בין גרסאות בדף "יוהנס הרביעי, קיסר אתיופיה"

מ
שוחזר מעריכות של 87.69.193.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של ספר
תגיות: חשד למילים בעייתיות אות סופית באמצע מילה
מ (שוחזר מעריכות של 87.69.193.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של ספר)
לאחר התאבדות תאודרוס
ביציאת הבריטים את הארץ, רוברט נפיר (sir Robert Napier) הביא לדג'אזמאץ' קאסה כמות רבה של נשק מודרני, נשק אשר עזר לבסס את שלטונו במחוז [[תיגראי]] , ולהיות בין שלושת הנסיכים העוצמתיים באתיופיה (האחרים הם [[וגשום]] גובזה גברה מדהין שליט אמהרה ו[[לסתה]] שב-1868 יכתיר עצמו בשם [[תקלה גיורגיס השני]] ומנליק נגוס (מלך) [[שוואה]] שב-[[1889]] יוכתר כ[[מנליק השני]]).
יריבותו של דג'אזמאץ' קאסה עם וגשום גובזה הייתה מורכבת במיוחד, מפני שאחותו דהתעלעללהלכלעחע התעלעלעללינקינשדינקינש מירצ'ה הייתה נשואה לווגשום גובזה.
ב-1868 ווגשום גובזה הכריז על עצמו קיסר עם שם המלכות תקלה גיורגיס השני בסקוטה שבמחוז [[וג]]. אולם כיוון שלפני זמן קצר נפטר האבונה של [[הכנסייה האתיופית]] לא היה מי שיכתירו כראוי.
כדי שקאסה יכיר בו כקיסר הוא נתן לדג'אזמאץ' קאסה את התואר "[[ראסיה מקונניט]]"-ראש האצילים,
תקלה גיורגיס השני בא בקשרי נישואין עם [[ראס]] אדל של [[גוג'אם]] ומנליק [[תוארי אצולה אתיופיים|נגוס]] [[שוואה]], הכניע את [[וואלו]] בכח ולאחר שחיזק את מעמדו הוא יצא בראש צבאו למסע צבאי נגד קאסה בשנת [[1871]].
שני הצבאות נפגשו לקרב באדווה ב-11 ביולי אותה שנה
קאסה שאימן היטב את צבאו בעזרתו של ההרפתקן הבריטי ג'ון קיכלכוכחכלרקהוםקירקהום([[John Kirkham]]), והיה מצויד בנשק חדיש שהשאירו לו הבריטים הביס ושבה את תקלה גיורגיס והדיח אותו.
תקלה גיורגיס מת בשבי לאחר שנה, לאחר מותו אלמנתו המלכה דינקינש מירצ'ה עברה להתגורר ב[[מקלה (עיר)|מקלה]] בחצר המלוכה של אחיה הקיסר החדש יוהנס הרביעי והמשיכה לשאת בתואר המלכה כל תקופת מלכותו.
 
 
[[תמונה:Tekle Haymanot of Gojjam.png|שמאל|ממוזער|225px|ראס עדל.]]
יוהנס הרביעי היה בעל יתרון על פני כל יריביו הפנימיים האחרים. על מנת לפצות ולפייס את אלו שתמכו בו, הקיסר הכתיר את [[ראס עדל]] למלך [[גוג'אם]] והומלך בשם "תקלה היימנות" וגוג'אם נהפכה לממלכותו שלו ולצאטטצאיוולצאצאיו. לא רק גוג'אם ניתנה לראס עדל אלא הוא מונה גם כ"מלך קאפה" על מנת לעצור את ההגמוניה בדרום של המלך [[מנליק השני]] מ[[שאווה]], מהלך זה של הקיסר כלפי גוג'אם הייתה לעצור את מנליק השני לטעון על הכתר הקיסרי, מנליק השני טען שהוא צאצא של [[לבנה דנגל]] דרך קו גברי שלא כמו השושלות של [[השושלת הטיגראינית|תיגראי]] ו[[השושלת הגוג'אמית|גוג'אם]] בקו נשי ולכן טענתו לכתר הייתה חזקה מזו של יריביו. כל השטח שבין שתי הממלכות האלו שאווה וגוג'אם התחלק ביניהם, הגוג'אמים כבר היו מעורבים בממלכות ה[[אורומו (עם)|אורומו]] שב[[וואלגה]] ותחום השפעתם הגיע עד ל[[נחל גיב]], השאוונים כעסו על הקיסר מכיוון שהם התאמצו לכבוש אזורים בדרום ושלחו מסיונרים לקאפה וכן הכניסו את האזור תחת שליטתם ובאופן קל שכזה מלך גוג'אם זכה לתואר "מלך קאפה" זה היה עלבון ל[[מנליק השני]], למרות כל זאת מנליק הראה באופן רשמי על תמיכה בקיסר ועל מנת להראות חזית אתיופית אחידה כנגד הפולשים האיטלקים, הסודאנים והמצרים מצפון.
 
====מלחמה עם מצרים העות'מאנית====
במשך כל תקופת שלטונו יוהנס היה עסוק בהגנת הגבול הצפוני של אתיופיה.
בהתחלה היה זה [[ח'דיו]] [[איסמעיל פאשה]] ממצרים, שחלם על אימפריה שתקיף את כל המדינות ששכנו לאורך ה[[נילוס]].
למצרים היה קשר עם מנליק מלך שוואה והם עודדהו למרוד ביוהנס, אולם לאחר שהמצרים באו דרך נמל זיילה וכבכצאחעלכלןשווכבשו את [[הרר]] ב-[[11 בינואר]] [[1875]] חל נתק ביחסים מכיוון שיוהנס ומנליק החשיבו את הארר כמחוז מורד ששייך לאתיופיה. לאחר מכן המצרים התקדמו ממאחזיהם שהישתרעו לאורך החוף סביב נמל [[מאסוואה]] (מסווה) לרמת [[אריתריאה]]. יוהנס ביקש מהבריטים שירסנו את התוקפנות של הח'דיו שהיה בעל בריתם.
יוהנס הבין במהרה שהבריטים לא מתכוונים לעשות דבר בנידון ולכן גייס את צבאו ויצא להילחם.
שני הצבאות ניפגשו לקרב בגונדית (מכונה גם גודה גודה)
המצרים הובסו שוב בקרב גורה (ב7-9 במרץ [[1876]]).
 
לאחר שובו של הקיסר עטור בתהילת הניצחון על מצרים מנליק נכנע ונשבע אמונים לקיסר, וכן בנו של יוהנס ראס אראייה סלאסייה נישא ל[[זאודיתו, קיסרית אתיופיה|זאודיתו]] (בעתיד כחעחעועלעםםאפעםקיסריתקיסרית אתיופיה לאחר הדחת [[ליג' אייאסו]]) ביתו של מנליק.
הוא גם אירגן מפגש על של מנהיגי אתיופיה ב[[וואלו]] לדון בענייני דת. יוהנס ציווה על מוסלמי וואלוו להיטבל לנצרות תוך שישה חודשים או שיאבדו את רכושם, וכן דרש ממנליק שייגרש את ה[[מיסיונרים]] ה[[קתולים]] שנמצאים בתחום שליטתו. [[אימאם]] מוחמד עלי מוואלוו התנצר וקיבל את התואר ושם ההטבלה: ראס מיכאל (בעתיד נגוס מיכאל ואביו של ליג' אייסו) היתחתן עם בתו של מנליק, שוארגה.
 
יוהנס ניסה להגיע להבנות עם האיטלקים, כדי שיוכל להיתפנות לאיום המהדיסטי. על אף שהאיטלקים עודדו וציידו בנשק את כל המתנגדים ליוהנס, וכן ניסו להיתקדם יותר לתוך השטח האתיופי, באחת ההיתקדמויות האלה הראס אלולה הגנרל הראשי של יוהנס ושליט המארב מאדו (כלומר שליט השטחים שמעבר לנהר מארב -[[אריתריאה]]) השמיד גדוד איטלקי ב[[קרב דוגאלי]] .
בנוסף צצו בעיות פנים חכחכיכיככאשרכאשר מלכי [[שאווה]] ו[[גוג'אם]] מרדו ביוהנס, יוהנס חיסל בברוטליות את המרידה בגוג'אם אולם לפני שהיתפנה לטפל בשוואה הגיעו החדשות שהמהדיסטים כבשו את [[גונדר]] ושרפו את כנסיותיה. יוהנס היה צריך להתמודד עם שלוש בעיות בבת אחת האיום האיטלקי בצפון המרידה של מנליק והפלישה הסודנית, הוא בחר לטפל קודם במהדיסטים ויצא בראש צבאו צפונה מגוג'אם לכיוון גונדר (וכך הפקיר למעשה את החזית נגד האיטלקים).
 
====מותו וצאצאיו====