הבדלים בין גרסאות בדף "נוגדן"

נוספו 51 בתים ,  לפני 5 שנים
(←‏אפיניות: הערך אינו עוסק בתאי T, צמצמתי את הפירוט עליהם)
 
* '''ניטרוּל ישיר''' של פתוגנים או של [[רעלן|רעלנים]]. היצמדות הנוגדן לממברנת התא של הפתוגן, המכילה בדרך-כלל מולקולות המסייעות לפתוגן לפלוש לתאי הגוף, מנטרלת יכולת זו של הפתוגן. נוגדנים הנצמדים לרעלנים מנטרלים אף הם את יכולתם של אלו לפגוע בתאי הגוף.
* '''אופסוניזציה של פתוגנים'''. הנוגדנים נצמדים לפתוגנים שפלשו ל[[מחזור הדם]] ומסמנים אותם. תאי הדם הלבנים מזהים ביתר קלות את הפתוגנים המסומנים, וה[[פגוציט|פגוציטים]] שבהם מסוגלים כעת לבלוע את הפתוגן ולחסלו (לבצע '''פגוציטוזה'''). סימון הפתוגנים נקרא '''אוֹפּסוֹניזציה''' (Opsonisation) ופתוגנים שסומנו בדרך זו מכונים '''מופעלים'''. לחיידקים מסוימים מעטפת קשיחה[[ריר]]ית ('''הקרויה [[קפסולה''' (בקטריולוגיה)|קפסולה]] המונעתשמונעת לחלוטין פגוציטוזה ללא אופסוניזציה. ריכוז גבוה של פגוציטים נמצא ב[[טחול]], שבו מתבצע חלק ניכר מהפגוציטוזה של פתוגנים שהופעלו על ידי נוגדנים. זוהי הסיבה שאנשים שנאלצו לעבור [[כריתת טחול]] (בדרך כלל עקב [[טראומה גופנית]]) חשופים בצורה ניכרת לזיהומים של חיידקים בעלי קפסולה.
* '''אופסוניזציה של תאי גוף מודבקים'''. הנוגדנים נצמדים לתאי גוף אליהם פלשו חיידקים או נגיפים. [[תא NK|תאי NK]] מזהים את הנוגדנים, משחררים [[אנזים|אנזימים]] וחומרים רעילים המחוררים את ממברנת התא הנגוע וגורמים למותו. תהליך זה אינו מתרחש לעתים קרובות, שכן לא כל תא גוף שהודבק מייצר חלבוני ממברנה אשר מסוגלים למשוך נוגדנים.
* '''אופסוניזציה של תולעים''' שפלשו לגוף. תהליך זה מתבצע באופן בלעדי כמעט על ידי נוגדני '''IgE'''. הללו נצמדים לתולעת ומקיפים אותה מכל עבר. אאוזינופילים, ה[[גרנולוציט]]ים המתמחים בחיסול תולעים, מזהים את הנוגדנים, נמשכים ונצמדים אל התולעת ומשחררים אנזימים וחומרים רעילים הגורמים למותה.