טבח יער קאטין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביצוע הטבח: 395 זה כמעט 2% מתוך 22,000
שורה 20:
[[הממשלה הפולנית הגולה]] לא קיבלה כל מידע על גורלם של אנשים אלו, פרט לעובדה כי 395 מהם (היחידים שניצלו מפקודת ההוצאה להורג) הועברו ממחנה יוחנוב למחנה גרזובץ, בקרבת [[וולוגדה]].
 
פרט ל-395 הניצולים במחנה גרזובץ, כ-98% מהשבויים נרצחו: אנשי מחנה קוזלסק הוצאו להורג באתר ביער קאטין סמוך ל[[סמולנסק]], אנשי מחנה סטרובלסק הוצאו להורג בכלא הנ.ק.ו.ד. בעיר [[חארקוב]] וגופותיהם הוטמנו באתר פיאטיחטקי, וקציני משטרה מאוסטשקוב הוצאו להורג בכלא הנ.ק.ו.ד. במחוז קאלינין ונטמנו במדנוייה.
 
דמיטרי טוקארב, ראש הנ.ק.ו.ד. במחוז קאלינין, מסר תיאור מפורט של הרציחות במחוזו. על פי טוקארב בוצעו ההוצאות להורג בדרך כלל ביריות [[אקדח]]. היריות החלו בערב והסתיימו עם הזריחה. המשלוח הראשון הגיע ב־[[4 באפריל]] [[1940]] וכלל 390 אנשים. תחילה התקשו המוציאים להורג להרוג אנשים כה רבים בלילה אחד, והטרנספורטים שלאחר מכן כללו לא יותר מ־250 אנשים. הליך ההוצאה להורג התבצע כדלקמן: לאחר בדיקת פרטיו האישיים של הנידון, הוא נכבל והובל לתא מבודד. מיד עם כניסתו לתא נורה הקורבן בעורפו, גופתו הוצאה דרך דלת מצדו השני של התא והועמסה על משאית, בעוד הנידון הבא הוכנס אל התא. הליך זה נמשך בחודשים אפריל ומאי מדי לילה, פרט לחג [[האחד במאי]]. מכונות (לרוב מאווררים) שפעלו ברעש הסוו את קולות הירי. ליד סמולנסק הייתה שיטת ההוצאה להורג פשוטה וברוטאלית יותר, בדומה להוצאות להורג המוניות אחרות באותה התקופה, כגון פשעי ה[[איינזצגרופן]] – הקורבנות הובלו כשהם כבולים אל סיפם של [[בור ירי|בורות ירי]], ושם נורו בעורפם.