חסימת מעיים – הבדלי גרסאות

'''חסימת מעיים''' (ב[[אנגלית]]: '''bowelBowel obstruction''') היא מצב [[רפואה|רפואי]] אצל [[יונקים]] בו יש חסימה בחלק של ה[[מעי]] ותכולתו של המעי לא יכולה לעבור לאורכו ובכך נמנעת הפרשת ה[[צואה]]. זהו מצב חירום רפואי ולשם הצלת ה[[חולה]] יש לטפל בו במהירות.

אצל ילדים, קיימות סיבות נוספות לחסימת מעיים, השכיחה מביניהן הינההיא [[התפשלות מעיים]].

הסיבות לחסימת מעי השתנו באופן דרמטי במהלך המאה הקודמת. בתחילת המאה ה-20, בקעים היוו את הסיבה השכיחה לחסימת מעיים מכנית (יותר ממחצית המקרים). כיום הסיבה העיקרית לחסימת מעיים הינההיא הידבקויות הנוצרות לאחר התערבות [[ניתוח]]ית כלשהי ב[[חלל הבטן]] (בסביבות 60% מן המקרים כיום). הסיבה השנייה בשכיחותה אצל מבוגרים כיום הינההיא תהליך גידולי, ואילו הסיבה השלישית הינההיא בקעים. מחלת [[קרוהן]] הינההיא הסיבה הרביעית בשכיחותה לחסימות מעי.

כתוצאה מהחסימה ייווצר לחץ שילך ויגבר על דפנות המעי, אשר עלול להביא לחסימה בניקוז הוורידי, עליה של ה[[סרעפת]] ודיכוי תהליך איורוראוורור הריאות. החסימה כשלעצמה תביא להצטברות של [[חיידקים]] (השכיחים ביותר- [[אי קולי]], [[קלבסיאלה]], [[סטרפטוקוק פקאליס]]) ושיעורם יעלה באופן מהיר. הסיכון ל[[אלח דם]], [[נמק]] של המעי והתנקבותו ([[פרפורציה]]) עולה, ואיתו הסיכון ל[[דלקת הצפק]] ([[דלקת]] של ה[[צפק]] העוטף את המעי) מסכנת חיים.

בבדיקה פיזיקלית החולה יכול להיות עם [[טכיקרדיה]] ו[[לחץ דם]] נמוך, אשר מרמזים על מידת ההתייבשות של החולה. חום יכול לרמז על חסימה כלואה ([[סטרנגולציה]]). הבטן מורחבת, ויש לבדוק אם קיימות [[צלקת|צלקות]] ניתוחיות, אשר יכולות לרמז כי הסיבה לחסימה הינההיא הידבקויות מעיים כתוצאה מניתוח בטני קודם. בהאזנה לבטן תישמע [[פריסטלטיקה]] ערה בשלב ההתחלתי של החסימה, ולאחר מכן לא תישמע פריסטלטיקה כלל. חלק מן החולים חשים רגישות במישוש עדין של הבטן. בבדיקה [[רקטום|רקטלית]] יש לבחון סימנים ל[[דימום|דמם]] אשר יכולים לרמז על [[גידול]] כמקור לחסימה, או למשל אוטם אשר הביא לחסימה.

אם אין אבחנה וודאית של חסימת מעיים לאחר צילום בטן, יש לערוך [[CT]] אשר מהווה בדיקה רגישה יחסית לחסימה מלאה של המעיים ולקביעת מיקום החסימה וסיבת החסימה, אולם הוא פחות רגיש אצל חולים בהם החסימה הינה חלקית.

באופן כללי, חולים עם חסימת מעיים מלאה יזדקקו לניתוח. הסיבה לחסימה עצמה מובילה לגישה הניתוחית- כך למשל, חולים שיש להם חסימת מעיים כתוצאה מהידבקויות יטופלו על ידי המסת או התרת ההידבקויות, חולים בעלי הרניה כלואה יעברו תיקון של ההרניה וכן הלאה. לעומת זאת, הטיפול אצל חולים בהם החסימה הינה כתוצאהנובעת מתהליך גידולי הינו מורכב יותר, בייחוד כאשר הגידול שלח גרורות. במצבים כאלו לעתים נמנעים מכריתת חלקי המעי הנגועים בגידול ורק משחררים את החסימה עצמה.

[[סרטן המעי הגס]] מהווה את הסיבה העיקרית לחסימת המעי הגס ב[[ארצות הברית]], בעוד שבמדינות כגון [[רוסיה]], [[אירופה המזרחית]] ו[[אפריקה]], הסיבה העיקרית המובילה הינההיא [[וולוולוס]] (פתלת המעיים).

כ- 2% עד 5% מן החולים בסרטן המעי הגס בארצות הברית מפתחים חסימת מעי גס. סיבות אחרות לחסימה כוללות צואה החוסמת את המעבר, גופים זרים, דלקות כגון קרוהן, [[דיברטיקוליטיס]] ואחרות, [[מחלת הירשפרונג]], [[איסכמיה]], הקרנות, התפשלות של המעיים והיצרויות. הידבקויות הינןהן סיבה נדירה לחסימה של המעי הגס (שלא בדומה לחסימת המעי הדק).

הטיפול הניתוחי הינונבחר בהתאם לסיבת החסימה. אם ישנו גידול ב[[חלחולת]], אשר מביא לחסימה עצמה, הטיפול המועדף הינויועדף בשחרורשחרור החסימה על ידי הוצאת לולאת מעי לסטומה- loop coleostomy, לאחר מכן מתן [[טיפול נאו-אדג'וונטי]] לגידול, ותכנון ניתוח להסרת הגידול עצמו לאחר מתן הטיפול ה[[כימותרפיה|כימותרפי]]. אםבמקרה הגידולשל הינוגידול ב[[המעי העקול|מעי העקול]], הניתוח יכול לכלול כריתה של המעי העקול עם הוצאת חלק מעי מקורב מהסטומה, וסגירת החלק המרוחק מהסטומה (הניתוח ע"ש הרטמן), או לחלופין כריתת המעי העקול וביצוע השקה בין שני חלקי המעי בצד המקורב ובצד המרוחק לחלק שנכרת.

חסימה שאינה דינמית, או פסאודו-חסימה, נקראת גם [[תסמונת אוגילבי]]- Ogilvie's syndrome- זהו תיאור של התרחבות המעי הגס יחד עם סימנים ותסמינים של חסימה, אולם בהיעדר סיבה לחסימה עצמה. הסיבה להרחבה ראשונית של המעי אינה ידועה במרבית המקרים, כאשר בחלקם המועט הסיבה הינההיא הסננה של תאים ממאירים ל[[המערכת הסימפתטית|עצבים סימפתטים]]. סיבה נפוצה יחסית למצבים כאלו הינההיא משנית ללקיחת תרופות כגון [[אופיאטים]], תרופות נוירולפטיות, מצבים מטבוליים חריפים, [[זאבת]], [[סקלרודרמה]], [[מחלת פרקינסון]] ומחלות אחרות. האבחנה היא על ידי הדמיה עם חומר ניגוד- כך ניתן להבחין באופן טוב יחסית בין חסימה מכנית, לחסימה שאינה על רקע מכני. גם כאן, הטיפול אשר ניתן בתחילה הוא naso-gastric tube לצורך הקלה על החסימה עצמה, מתן נוזלים תוך ורידי ותיקון אלקטרוליטרי, בנוסף לטיפול ב[[נאוסטיגמין]] (הפועל באופן [[המערכת הפאראסימפתטית|פראסימפתומטי]] ומביא למעבר צואה וגזים במעי. 90% מן החולים מבריאים לאחר טיפול במתן נאוסטיגמין, כאשר לפני מתן התרופה יש לשלול חסימה מכנית על מנת לא לגרום לנקב כתוצאה מלחץ מוגבר על המעי במתן נאוסטיגמין. כמו כן יש לנטר את החולה היות שאחת מתופעות הלוואי של התרופה הינההיא [[ברדיקרדיה]].