ג'ובאני ג'נטילה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
משנת [[1906]] הורה פילוסופיה ב[[פלרמו]] ולאחר מכן בפיזה וב[[רומא]].
 
משנתו הפילוסופית של ג'נטילה ממשיכה את תורתו של [[הגל]], הקובעת כי יסודה של המציאות הוא הרוח. ואולם, שלא כהגל ג'נטילה סבר שהמחשבהשהרוח אינה מתייחסתמכוונת רק ל[[מושג]]ים אלא שיששביסוד כל ביטוייה של הרוח ישנן מחשבות שהן בבחינת 'פעולה טהורה', כלומר, ביטויים של הרוח המתממשים באמצעים שאינם ניתניםמכוונים לתיאורלמושגים במסגרת מושגיםאו ורעיונותלרעיונות. מכאן חשיבותן של ה[[דת]] (אף שג'נטילה עצמו לא היה אדם מאמין) וה[[אמנות]] כגילויים של הרוח שאינם מבטאים מושגים או רעיונות. גם "[[רוח האומה]]" היא ביטוי כזה של הרוח. המדינה, כביטוי תבוני עליון של '[[רוח האומה]]' משמשת מסגרת פוליטית לרוח זו ולכל גילוייה. ברוח תורת הגל סבר כי הפרט אינו מתמצה ב[[אינדיבידואליות]] מבודדת, אלא מתממש רק כחלק מן ה[[קולקטיב]] הלאומי. האחדות ה'אורגנית' של הקולקטיב הייתה בעיני ג'נטילה גם מפתח לפתרון בעיות חברתיות. מכיוון שהפרטים בחברה אינם שווים, השאיפה להחיל עליהם את ה[[שוויון]] הפורמלי איננה מעשית ואיננה צודקת. במקום זאת צריכות הבעיות החברתיות - במיוחד [[סכסוכי עבודה]] - להיפתר מתוך גישה "אורגנית", כלומר, מתוך סולידריות לאומית. גישה זו מושגת באמצעות מעורבות של המדינה, המייצגת את האחדות האורגנית הזאת. תפיסה זו נתנה גיבוי לרעיון המשק הקורפורטיבי שלו הטיף הפשיזם.
 
ג'נטילה הפך להוגה הדעות הרשמי של ה[[לאומנות]] האיטלקית ומאוחר יותר לתומכו הרוחני של ה[[פשיזם]]. הוא היה לסופר הצללים של כתביוחלק מכתביו הרעיוניים של מוסוליני, כששניהםוזה מגדיריםהאחרון הגדיר את ג'נטילה בתואר "הפילוסוף של הפשיזם" (יש אומרים שגם ג'נטילה הגדיר עצמו כך). הערך "פשיזם" באנציקלופדיה האיטלקית, ש[[מוסוליני]] חתום עליו, ואשר נחשב להצגה השיטתית המתומצתת המוסמכת ביותר של הדוקטרינה הפשיסטית, נכתב למעשה על ידי ג'נטילה.
 
ג'נטילה היה גם הוגה דעות חשוב בתחום החינוך והפילוסופיה של החינוך. הוא הדגיש את חשיבות המצויינות ואת טיפוח מדעי הרוח במערכת החינוך. כשר ה[[חינוך]] בקבינט הראשון של [[מוסוליני]] ביצע רפורמה יסודית בבתי הספר, רפורמה שנועדה להעלות את רמת הלימודים, להחדיר גישה [[היסטוריה|היסטורית]] לכל המקצועות ולהנהיג פיקוח מתמיד של ה[[מדינה]] על ההוראה.
 
בשנים שלאחר מכן נטל ג'נטילה חלק פעיל ביותר בפעילות האינטלקטואלית הממלכתית ב[[איטליה הפשיסטית]]. מאמצע שנות השלושים ירדה קרנו, במיוחד לנוכח נטייתו של מוסוליני לאמץ אל תוך הפשיזם יסודות של [[תורת הגזע]] ושל ה[[אנטישמיות]], שהיו מנוגדים למשנתו הלאומית-מדינתית של ג'נטילה. יש עדויות על כך שבזמן מלחמת העולם השנייה סייע למלומדים [[יהודים]] לברוח דרך איטליה ואף אירח או הסתיר אותם בביתו.
 
באפריל 1944 [[רצח|נרצח]] ג'נטילה על ידי אנשי מחתרת קומוניסטים כאשר עמד לשוב מנסיעה ל[[פירנצה]] שבה ביקש לשכנע את השלטונות לשחרר ממאסר כמה אינטלקטואלים אנטי-פשיסטיים.