פילוסופיה מכניסטית – הבדלי גרסאות

בשנת [[1609]] בנה [[גלילאו]] [[טלסקופ]] בעל יחס הגדלה של 1:30. יחס זה נחשב עצום לאותה תקופה, כאשר הטלסקופ בעל יכולת ההגדלה הגבוהה ביותר עד לזה של גליליאו היה בעל יחס הגדלה של 1:3. בתצפיותיו דרך הטלסקופ גילה גלילאו מספר גילויים מרעישים אותם פרסם בספרו "[[השליח הכוכבי]]" היוצא לאור בשנת [[1610]]. בספרו מפרסם גליליאו את תצפיותיו, ובהם זיהוי מכתשים על [[הירח]], כתמים על [[השמש]] וגילוי ארבעת הירחים של [[צדק (כוכב לכת)|צדק]]. תגלית מרעישה נוספת של גליליאו היא מספר הכוכבים החדשים שהוא מזהה בכל כיוון בעזרת הטלסקופ. מתצפיות אלו הסיק גליליאו כי ה[[כדור הארץ|ארץ]] אינה ניצבת במרכז [[היקום]] וכי העולם שמעל לגלגל הירח וזה שמתחתיו פועלים תחת חוקיות דומה. כלומר, על ידי הפיכתם של השמיים לנצפים ונגישים לידע האנושי, והגילוי כי גם הם עשויים [[חומר]] וברי שינוי כמו העולם שהיה נצפה עד כה, שבר [[גליליאו]] את הדיכוטומיה האריסטוטלית הישנה בין שמיים לארץ. על ידי ניפוץ דיכוטומיה זו פתח גליליאו את הפתח ליצירת חוקי טבע מוחלטים אשר חלים בכל מקום ובכל זמן.

 

 

===דקארט===

לאחר ניפוץ תמונת העולם האריסטוטלית שוררת מבוכה רבה בקרב המדענים והפילוסופים באשר לאפשרות כינונו של [[מדע]] חדש. אנשי המדע מחפשים את ה[[מתודה]] המדעית בעזרתה ניתן יהיה להימנע מטעויות ולקבוע מסמרות רק באמיתות בטוחות לחלוטין. הפילוסוף שמזוהה יותר מכל עם הניסיון ליצור מדע חדש ואף מצהיר כי זוהי כוונתו הוא הפילוסוף הצרפתי [[רנה דקארט]].

 

 

==המפנה הניוטוני==