שגיאות מסוג I ו-II – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Udirock (שיחה | תרומות)
Udirock (שיחה | תרומות)
שורה 27:
המדד השני הוא ההסתברות שתתרחש שגיאה מסוג II תחת ההנחה שהשערה האלטרנטיבית היא הנכונה. הסתברות זו מסומנת באות β. ההסתברות ששגיאה מסוג II לא תתרחש קרויה גם [[עוצמה סטטיסטית]], כלומר העוצמה הסטטיסטית שווה ל-{{משמאל לימין|1-β}}.
 
עבור מבחן סטטיסטי נתון המתבצע על מדגם בגודל נתון, ההסתברויות לשני סוגי השגיאות באים זה על חשבון זה. לדוגמה, נניח נבדקת יעילותה של תרופה להורדת חום. אם נדרוש התרופה תוריד לפחות מעלה אחת בממוצע בקבוצה הנבדקת כדי להכריז עליה כיעילה, נקבל הסתברויות מסוימות לשגיאה מסוג I ומסוג II. אם נדרוש שהתרופה תוריד לפחות שתי מעלות בממוצע, ההסתברות לשגיאה מסוג I תרד וההסתברות לשגיאה מסוג II תעלה. בשני המקרים הסיבה היא שדרשנו סף יותר מחמיר לדחיית השערת האפס. אם נגדיל את גודל המדגם אז ההסתברויות לשני סוגי השגיאות ירדו.
לבד משיפורים טכניים ב[[מדידה|מדידות]] או בשיטות ה[[מדידה והערכה]], ניתן לצמצם את הסיכוי לשגיאה מסוג I על ידי העלאת הסיכוי לשגיאה מסוג II או לצמצם את הסיכוי לשגיאה מסוג II על ידי העלאת הסיכוי לשגיאה מסוג I. לדוגמה, נתינת שאלות קלות יותר ב[[בחינת בגרות]] מקטינה את הסיכוי לשגיאות מסוג II (כישלון במבחן בשל טעות בשיטת הבחינה), אבל מגדילה את הסיכוי לשגיאות מסוג I (הצלחה בבחינה בשל טעות בשיטת הבחינה).
 
הקטנת הסיכוי לשגיאה מאחד הסוגים על ידי הגדלת הסיכוי לשגיאה מהסוג האחר מקובלת כאשר לאחת השגיאות יש השלכות מסוכנות יותר מאשר לשנייה. לדוגמה, הסיכון באבחון שגוי של אדם בריא כחולה [[סרטן (מחלה)|סרטן]], בבדיקה ראשונית לגילוי סרטן, הוא בזבוז כספים וזמן בבדיקות מתקדמות וכן עגמת נפש. לעומת זאת אבחון שגוי של חולה סרטן כאדם בריא עלול לגרום למוות מהזנחה – תוצאה חמורה בהרבה.