בן זוטא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
מאין תקציר עריכה
שורה 9:
 
==השקפותיו של בן זוטא==
אלוני מזהה את בן זוטא כחסיד של כת ה[[מועתזלה]], שהאמינו בייחוד ה' ובצדק בצורה מוחלטת עד כדי חיוב והכרח, דבר שמסביר לדעת אלוני את פירושו לעניין שור שנגח (ראה להלן), ואת חיבורו המיוחד לסיפור הנחש בספר בראשית. בן זוטא גם נקט בגישה הרציונליסטית להבנת המקרא, עד כדי הוצאת דברים מידי פשוטם, ברדבר המכונה בפי חסידי המועתזלה "תאויל".
 
==ביקורתו של רבי אברהם אבן עזרא==
שורה 24:
 
בפירושו לפסוק "עין תחת עין, שן תחת שן" (שמות כא, כד) מביא אבן עזרא ויכוח ארוך בין רב [[סעדיה גאון]] לבין בן זוטא. זהו ויכוח אופייני בין [[יהדות רבנית|רבני]] לקראי, שבו הקראי שולל את ה[[תורה שבעל פה]]:
{{ציטוט|תוכן=אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם היכה עין חבירו וסרה שלישית אור עיניו, איך ייתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת? אולי יחשיך אור עינו כולו. ויותר קשה הכוויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת.

אמר לו בן זוטא: והלוא כתוב במקום אחר: "כאשר יתן מום באדם כן יינתן בו"? והגאון השיב לו: יש לנו בי"ת תחת על. והנה טעמו "כן יינתן עליו" - עונש, ובן זוטא השיב לו: "כאשר עשה כן יעשה לו". והגאון השיב: הנה שמשון אמר "כאשר עשו לי כן עשיתי להם", ושמשון לא לקח נשותיהם ונתנם לאחרים, רק גמולם השיב להם. ובן זוטא השיב: אם היה המכה עני מה יהיה עונשו? והגאון השיב: אם עיוור יעוור עין ,
פיקח מה יעשה לו? כי העני ייתכן שיעשיר וישלם. רק העיוור לא יוכל לשלם לעולם.

והכלל, לא נוכל לפרש על דרך מצוות התורה פירש שלם, אם לא נסמוך על דברי חכמינו זכרונם לברכה. כי כאשר קיבלנו התורה מן האבות, כן קיבלנו תורה שבעל פה, אין הפרש ביניהם.

והנה יהיה פירוש "עין תחת עין." ראוי להיותו עינו תחת עינו, אם לא יתן כופרו. ואמר הגאון: כי יש שן שהעונש שלו מעט, אם יהיה המוכה נער. כי אם יכרת עוד יחליף. והזכיר היד, כי היא בעלת מלאכה. והזכיר הרגל, שהוא יותר קשה מהיד. כי לא יוכל אדם ללכת ברגל אחת.

ולפי דעתי, כי הזכיר אלה האיברים על ההווה ברוב. כי כאשר יכה אדם חבירו., או יכנו בעין שהוא עומד כנגדו., או בפה שעומד כנגדו וישבור שניו., או ביד שבה ילחם., או יגן בעד פניו, או ברגל בבורחו מפניו.}}
ויכוח זה מביא להשערה כי בן זוטא היה בן דורו של רב סעדיה גאון, והתפלמס אתו פנים אל פנים, ב[[מצרים]] או ב[[בבל]], וכי אבן עזרא פגש את פירושיו של בן זוטא בכתבי רב סעדיה גאון, ולא ישירות.
 
אזכור נוסף של בן זוטא מופיע בפירושו של רבי [[יהודה אבן בלעם]] לפסוק ב[[ספר יחזקאל]] י"ח ו'. בפירוש זה מוצג בן זוטא כמי שחולק על פירושו של הקראי [[ענן בן דוד]].
 
==לקריאה נוספת==