דפיברילטור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקישיתוף בשורה
מאין תקציר עריכה
שורה 24:
===דפיברילטורים חיצוניים אוטומטיים (AED)===
[[קובץ:AED Oimachi 06z1399sv.jpg|ממוזער|דפיברילטור חיצוני אוטומטי בתחנת רכבת ביפן. על הקופסה ישנן הוראות שימוש ביפנית, אנגלית, סינית וקוריאנית, וצוות התחנה מוכשר להשתמש בו.]]
יחידותליחידות פשוטות שימושאלו אלהיכולת מבוססותניתוח עלממוחשב טכנולוגיית מחשב אשר מתוכננת לנתח אתלניתוח קצב הלב בעצמה, ואז לייעץולייעץ אם הלם חשמלי הינו נחוץ. הן מתוכננות לשימוש על ידי אנשים ללא הכשרה. הן בדרך כלל מוגבלות ביכולת ההתערבות שלהן לשלוח שוקים חשמליים בעלי אנרגיה גבוהה בשביל פרפור חדרים וטכיקרדיה חדרית. לכן הן מגבילות בשימוש על ידי אנשי צוות רפואי, שיכולים לאבחן ולטפל במגוון רחב של בעיות בעזרת יחידה ידנית או חצי אוטומטית.
 
ליחידה האוטומטית דרוש זמן (בדרך כלל בין 10 ל-20 שניות) לאבחן את הקצב, כאשר מומחה יכול לאבחן ולטפל במצב הרבה יותר מהר בעזרת יחידה ידנית. על פי מספר מחקרים, מרווחי זמן האבחון, אשר דורשים הפסקת עיסויים ללב, גורמים אפקט שלילי מובהק על שיעורי ההצלחה של ההלם החשמלי. אפקט זה הוביל לשינוי בהנחיות לדפיברילציה של ארגון הלב האמריקאי (AHA, American Heart Association); כיום ההנחיה היא לבצע החייאה (CPR) במשך שתי דקות אחרי כל שוק חשמלי, מבלי לנתח את קצב הלב, וכן הנחיה הכתובה במדריך, שלא להשתמש בדפיברילטור אוטומטי כאשר קיים דפיברילטור ידני וצוות המוכשר להשתמש בו.
שורה 35:
באזורים רבים הסבירות גבוהה כי כלי רכב של [[שירותי חירום]] נושאים דפיברילטורים אוטומטיים, ויש אמבולנסים שנושאים גם דפיברילטור אוטומטי בנוסף ליחידה הידנית. בנוסף, חלק ממכוניות המשטרה ומכבי האש נושאים דפיברילטורים אוטומטיים לשימוש כעזרה ראשונה. יש אזורים שבהם נמצאים מגישי עזרה ראשונה קהילתיים, שהם מתנדבים אשר מופקדת בידם המשימה לשמירת דפיברילטור אוטומטי ומתן עזרה ראשונה לכל נפגע באזורם. כמו כן ניתן למצוא דפיברילטורים אוטומטיים בכלי תחבורה, כגון במטוסי נוסעים ובספינות שיט.
 
כדי להפוך אותם לקלים להבחנה, דפיברילטורים אוטומטיים הנגישים לציבור הינםצבועים לעתים קרובות צבועים בצבעים בהירים, ומוצבים בקופסאות מגן ליד הכניסה לבניין. כאשר קופסת המגן נפתחת והדפיברילטור נלקח, חלק מהמערכות האלה ישמיעו צליל זמזום כדי להודיע לצוות בסביבה על כך אבל לא בהכרח יזמנו את שירותי החירום. כל מפעילי הדפיברילטורים האוטומטיים המוכשרים לכך צריכים גם לדעת להתקשר לזימון אמבולנס כאשר הם שולחים להבאת הדפיברילטור האוטומטי או משתמשים בו, מכיוון שהמטופל יהיה חסר הכרה, מה שתמיד דורש נוכחות וטיפול של צוות אמבולנס.
 
===דפיברילטורים חיצוניים חצי אוטומטיים===
שורה 44:
ידועים גם כדפיברילטורים פנימיים אוטומטיים (AICD - {{כ}} Automatic Internal Cardiac Defibrillator).
 
מכשירים אלה הינםהם שתלים, דומים לקוצבי לב (ורבים מהם יכולים גם לבצע את הפונקציות של קוצב לב), המושתלים מתחת לעור ומחוברים בעזרת אלקטרודות אל הלב. הם מפקחים באופן קבוע על קצב הלב של המטופל, ומעבירים שוק חשמלי באופן אוטומטי למגוון הפרעות קצב מסכנות חיים, לפי תכנות המכשיר.
 
את הדפיברילטור הפנימי הראשון המציא הקרדיולוג הישראלי ד"ר [[מישל מירובסקי]].
שורה 53:
 
==עיצוב הדפיברילציה==
היעילות של דפיברילטור מושתל תלויה מאוד במיקום האלקטרודות שלו. רוב הדפיברילטורים מושתלים באנשים הנמצאים בשנות ה-80 לחייהם, אך יש גם מעט ילדים שזקוקים למכשירים. השתלת דפיברילטורים בילדים הינה קשה במיוחד עקב העובדה שהם קטנים, יגדלו עם הזמן, ויש להם אנטומיה לבבית שונה מזה של מבוגרים. לאחרונה הצליחו חוקרים ליצור תוכנה אשר מסוגלת למפות את החזה של אדם ולהחליט על המיקום האופטימאלי להשמת דפיברילטור חיצוני ופנימי.
 
בעזרתם של יישומי תכנון כירורגיים קיימים, התוכנה משתמשת במעברי המתח של שריר הלב כדי לחזות את הסבירות להצלחת הדפיברילציה. בהתאם להיפותזת המסה הקריטית, דפיברילציה הינה אפקטיבית רק אם היא עוברת סף מתח ברוב מסת שריר הלב. בדרך כלל נחוץ שדה חשמלי שבין 3 ל-5 וולט לס"מ ב-95% מהלב. שדה של מעל 60 וולט לס"מ יכול לפגוע ברקמות. התוכנה מחפשת להשיג ערכי מתח בטוחים מעל נקודת הסף של הדפיברילציה.
 
סימולציות מוקדמות שהשתמשו בתוכנה מצביעות כי שינויים קטנים במיקום האלקטרודות יכולים להביא להשפעות גדולות על הדפיברילציה, ולמרות מכשולים הנדסיים שעדיין קיימים, המערכת מבטיחה לעזור בכיוון המיקום של דפיברילטורים להשתלה בילדים ומבוגרים.
 
==ממשק עם המטופל==
סוג האלקטרודה שהינו המוכר ביותר הוא האלקטרודה המתכתית המסורתית דמוית הדוושה עם הידית המבודדת. אלקטרודה כזו חייבת להיות מוחזקת על גבי עור המטופל, בזמן שהשוק החשמלי או הסדרה של השוקים החשמליים מועברת. לפני שמשתמשים באלקטרודות, יש למרוח ג'ל מיוחד על עור המטופל, על מנת להבטיח חיבור טוב וכדי למזער התנגדות חשמלית, שקרויה גם התנגדות החזה (למרות שליחת הזרם הישיר). באופן כללי, ניתן למצוא אותו רק ביחידות חיצוניות ידניות.
 
סוג נוסף של אלקטרודות החייאה מעוצב כרפידה דביקה. כאשר חולה מאושפז עקב בעיות בלב, והרופא המטפל או האחות קבעו כי הוא או היא נמצאים בסיכון להפרעות קצב, לעתים ישימו אלקטרודות דביקות על גוף המטופל בציפייה לבעיות שעלולות להתעורר. את האלקטרודות האלה מחברים לדפיברילטור. במקרה שנדרשת דפיברילציה, טוענים את המכונה, ושולחים את ההלם החשמלי, ללא צורך למרוח ג'ל או להניח אלקטרודות אחרות. הרפידות הדביקות הללו נמצאות ברוב היחידות האוטומטיות והחצי אוטומטיות.
 
אלקטרודות דביקות עם ג'ל יבש וגם כאלה עם ג'ל רטוב הינן זמינות. אלקטרודות עם ג'ל יבש הינןנוחות הרבה יותר נוחות, מכיוון שאין צורך לנקות את העור של המטופל לאחר הסרתן. לעומת זאת, השימושבשימוש באלקטרודות עם ג'ל יבש הינו בעל סיכון גבוה יותר לקבלת כוויות בתוצאה מדפיברילציה, מאחר שאלקטרודות עם ג'ל רטוב מפזרות באופן שווה יותר את השוק החשמלי לגוף.
 
אלקטרודות דביקות נועדו לשימוש לא רק בשביל דפיברילציה אלא גם בשביל קביעת קצב הלב (פעולת קוצב הלב) באופן לא פולשני ולהיפוך חשמלי.
 
אף על פי שהאלקטרודות דמויות הדוושות במוניטור/דפיברילטור הן מהירות יותר מאשר הרפידות הדביקות, יש יתרון למדבקות ביכולת שלהן לספק מעקב א.ק.ג. הולם ללא תוצאות הלוואי הלא רצויות שנגרמות מההתערבות האנושית עם האלקטרודות דמויות הדוושות. אלקטרודות דביקות הינן גם בטוחות יותר לשימוש עבור מפעיל הדפיברילטור, מכיוון שהן מצמצמות את הסיכון של המפעיל לבוא במגע פיזי (ולכן גם חשמלי) עם המטופל כאשר השוק מועבר, בכך שהן מאפשרות למפעיל לעמוד במרחק גדול יותר מהמטופל. אי נוחות נוספת של האלקטרודות דמויות הדוושות היא הדרישה להפעלת כוח של כ-12 ק"ג עליהן בזמן שליחת ההלם החשמלי.
 
==מיקום האלקטרודות==