פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏חקר הפשיזם: תיקון קישור
דה פליצ'ה נודע בשל עבודתו המונומטלית בת ארבעת הכרכים על [[בניטו מוסוליני]], אותה סיים סמוך למותו. רנצו דה פליצ'ה הקים וערך לאורך שנים את [[כתב עת מדעי|כתב העת]] בעל ההשפעה "Storia Contemporanea". הוא כתב גם על חיי היהודים תחת המשטר הפשיסטי, ועל [[יעקוביניזם]] באיטליה.
 
תחום התעניינותו העיקרי של דה פליצ'ה היה [[פשיזם]]. לתפישתו, היו שני דגמי פשיזם: "פשיזם כתנועה אידאולוגית", ו"פשיזם כמשטר". דה פליצ'ה ראה בפשיזם, בעיקר ב"פשיזם כתנועה", אידאולוגיית מעמד-ביניים מהפכנית שלה שורשים עמוקים ב[[עידן הנאורות|נאורות]]. יתר על כן, דה פליצ'ה התעקש על כך שהפשיזם לא נגרם מפחד מפני מהפכת [[מעמד הפועלים|מעמד פועלים]] של בני המעמד הבינוני-הנמוך – כפי שנטען ב[[היסטוריוגרפיה]] ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|שמאלנית]] – אלא היה תנועה אסרטיבית שנוצרה בידי בני המעמד הבינוני שחיפשו אחר מקומם הראוי להם. תנועה פרוגרסיבית שפונה אל עבר העתיד, ומטרתה לעצב מודל אדם חדש.{{הערה|שם=קונסוני}}
 
מצד שני, את ה"פשיזם כמשטר" ראה דה פליצ'ה כלא יותר ממדיניותו של מוסוליני – שנטה להשתמש באידאולוגיה פשיסטית רק אם הדבר הועיל למעמדו וכוחו האישי. דה פליצ'ה סבר שיש לראות בפשיזם אידאולוגיה פוליטית תקפה, ולא משהו שיש לדחות באופן פשטני. הוא טען כי מחקרים על פשיזם צריכים לצאת מהוויכוח הפוליטי ולהפוך לנושא מחקר היסטוריוגרפי המבוסס על טענות מדעיות.
 
יותר מכך, דה פליצ'ה התעקש שאין שום קשר או השוואה תקפה בין הפשיזם האיטלקי לבין [[נאציזם|הנאציונל-הסוציאליזם]] הגרמני, שבו ראה דה פליצ'ה אידאולוגיה שונה לחלוטין, תוך הדגשת ההבדלים ביניהם.{{הערה|שם=קונסוני|מנואלה קונסוני, "זיכרון ושכחה: ההיסטוריוגרפיה האיטלקית והעבר הפשיסטי", '''[[זמנים|זמנים: רבעון להיסטוריה]]''' ‎ 81(חורף 2002-2003), עמ' 94-98}} מבקרים משמאל תקפו את דה פליצ'ה בשל גישתו, אותה ראו כאוהדת מדי לפאשיזם האיטלקי. ג'וליאנו פרוקאצ'י, פאולו אלאטרי, ניקולה טראנפאליה ואחרים אף האשימוהו בכתיבת כתבי התגוננות לפשיזם.
 
== עבודות נבחרות ==