בית הכרם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה - נראה שחלק מהמשפט זז בלי כוונה בעריכה הקודמת.
שורה 10:
בשנת [[1920]] התאגדו מייסדי השכונה, אנשי [[העלייה השנייה]] שעלו מ[[מזרח אירופה]] ומ[[מרכז אירופה|מרכזה]] וילידי [[ארץ ישראל|הארץ]], ב"אגודת בוני בית"{{הערה|1=[http://www.shimur.org/article.php?id=310 שכונת "בוני בית" - בית הכרם, איציק שוויקי, המועצה לשימור אתרים]}}. את שם השכונה הציע [[קדיש סילמן]]‏‏{{הערה|1=‏[http://www.zemer.co.il/artist.asp?id=11 הביוגרפיה של קדיש סילמן] אתר זמרשת‏}}. כעבור שנה רכשו המייסדים, בסיוע [[הכשרת הישוב]], 280 דונם ממערב ל[[ירושלים]] מידי [[נצרות אורתודוקסית|הכנסייה היוונית האורתודוקסית]]. 148 חברי העמותה ביקשו להקים במקום [[שכונות הגנים|שכונת גנים]]. השכונה, בתכנונו של האדריכל [[ריכרד קאופמן]], הותאמה לכיפה שעליה הוקמה. התוכנית כללה שדרת גנים ראשית שחצתה את השכונה מצפון לדרום, ורחובות השכונה הסתעפו ממנה. בניית השכונה החלה ב-[[1922]].
 
עקרונות "אגודת בוני בית" דגלו בקניית האדמות מכספם הפרטי של חברי העמותה ולא בסיוע מימון ציבורי, בעבודה עברית וברכישת מגרשים גדולים (בין דונם וחצי לשני דונם), מה שהיה לא מקובל בירושלים של אותם ימים. חלק מהמשפחות הקימו [[משק עזר|משקי עזר]] בחצרותיהן הגדולות. קיימת טענה כאילו בשל אופיה ה[[חילוני]] של השכונה, נקבע בתקנון הראשוני שלה כי לא יוקם בה [[בית כנסת]]. לטענה זו מעולם לא נמצאו סימוכין בכתובים. בתקנות השכונה כתוב: "הוועד, שעליו להשתדל בתחלת יסוד השכונה בדבר הקמת הבינינים הציבוריים הדרושים לכל שכונה עברית, מחויב לסמן את המגרשים הדרושים בשביל הבנינים הצבוריים לפני חלוקת המגרשים בין החברים". אין התייחסות מפורשת לבית כנסת אך גם אין התנגדות ואולי במילים: הדרושים לכל שכונה עברית יש רמז לבית כנסת{{הערה|שאול ספיר, '''בית כנסת בשכונת מורים, פקידים, סופרים ופועלים - השנים הראשונות, שנת העשרים לבית הכנסת המרכזי בית הכרם תש"ם-תש"ס, הוצאת בית הכנסת המרכזי בית הכרם, דפוס "אחוה", תשס"א-2001, עמוד 15-16}}. אחד היוזמים להקמת בית הכנסת, [[חנינא מזרחי]], "עם הקמת הבתים הראשונים במוםבמקום רחפה השאלה הראשונה באווירה של בית הכרם: 'היכן נערוך את תפילותינו בשבתות, בחגים ובימים הונראיםהנוראים הממשמיםהמממשים ובאים'? ... עוד באותו שבוע שכרו חדר באחד הבתים שבמרכז רחוב החלוץ, השיגו ספר תורה בהשאלה וארון קטן ומשומומשומש ששמש רבות בשנים לארון הקדש ובית הכנסהכנסת הראשון הוקם באמצעים דלים בשכונתנו החדשה'. כעבור מספר שנים בובהן נדד בית הכנסת מבית לבית ולצריף בשכונה, נקבע מקומו הקבוע בבנין בית המדרש למורים העברי. בשנת תרפ"ט בימי המאורעות, התבצרו תושבי השכונה בבנין בית המדרש והחלו להתפלל באולם שנבנה לשם בית כנסת עוד לפני שנשלמה בניתו מבפנים, ללא טיח ורצפה{{הערה|חנינא מזרחי, '''בית הכנסת בבית הכרם'', בית הכרם בת הארבעים תרפ"ג-תשכ"ג, העורך: שרגא קדרי, ירושלים, דפוס סלומון, תשכ"ו}}. כיום קיימים בשכונה מספר בתי כנסת, כאשר בית הכנסת המרכזי של השכונה נמצא במרכזה, ברחוב בית הכרם.
 
מבין 148 חברי האגודה, רק 105 בנו בשכונה את בתיהם בתקופת [[המנדט הבריטי]]. עד שנת [[1924]] כבר הוקמו 29 בתים בשכונה, ובשנת [[1927]] כבר קפץ המספר ל-67 בתים. חלק מהבתים נבנו על ידי "המשרד לעבודות ציבוריות", שברבות הימים הפך לחברת [[סולל בונה]]. כך הייתה שכונת בית הכרם לפרויקט הראשון של החברה.
 
[[קובץ:David Yellin College.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין]]]]
אף [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] התעתד לבנות בשכונה בית אך הסתפק בנטיעת חורשה על מגרשו. מקצת עצי "חורשת ביאליק" עודם נמצאים בפינת הרחובות ביאליק והמייסדים. ליד חורשת ביאליק שכנו בתיהם של המורים המייסדים [[חיים שלי]] ויהודה דביר (דבוסיס). במרכז השכונה נבנה "בית המדרש למורים העברי", הוא הסמינר למורים מייסודו של [[דוד ילין]], שמשמש עד ימינו אנוהיום כ[[המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין|מכללה לחינוך ע"ש דוד ילין]].
 
עם הקמתה נקראה בית הכרם "שכונת המופ"סים", כיוון שמייסדיה ותושביה הראשונים היו ברובם [[מורה|מורים]], פקידים ו[[סופר]]ים בני [[המעמד הבינוני]].