עזריאל זליג הויזדורף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
[[קובץ:Bate hamacse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הכניסה לבתי המחסה]]
[[קובץ:Shelters_for_the_needy.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתי מחסה - הבניין הדרומי, שנות ה-30]]
הרב עזריאל זליג הויזדורף נולד בשנת [[ה'תקפ"ו]] ([[1826]]) למשה הויזדורף בעיר [[מיסלוביץ]] שהייתה בזמנו במזרח [[פרוסיה]] ([[גרמניה]]; כיום ב[[פולין]]), ולפיכך כונה בפי אנשי ירושלים בשם "ר' זליג דייטש" (=הגרמני). למד ב[[תלמוד תורה|חדר]]ים וישיבות והיה תלמידו של הרב פנחס המבורגר. כמו כן השתלם בהשכלה כללית כבני דורו בגרמניה.
בשנת [[ה'תר"ז]] ([[1846]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]]. מספרים שמסעו ארך כששים יום, בספינת מפרש, וכשהייתה בסכנת טביעה בגלל סערה, ביקש ממנו רב-החובל שיתפלל ויקרא אל אלהיו כ[[יונה הנביא]] בשעתו והוא התפלל ואף תקע בשופר, וכשנח הים מזעפו אחרי התפילה והתקיעה, היה הדבר לקידוש השם בעיני הגויים.{{הערה|כך ע"פ אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך ה' (1952), עמ' 2354}} התיישב בירושלים ובשנת 1848 נשא לאשה את חנה ליפשה מינסקער.{{הערה|הגיעה לארץ עם סבא ר' מרדכי מינסקער.}} בת ר' צבי מווילנה.
 
בתחילה נתמך על ידי כולל אשכנז ובהמשך הפך לאחד הממונים בכולל. שימש כ[[מתורגמן]] ב[[קונסוליה]] האוסטרית בירושלים והיה מראשי [[כולל הו"ד]]. היה מיוזמי פרויקט "בתי מחסה והכנסת אורחים" שהוקמה ב{{ה|עיר העתיקה}}. פרויקט זה דרש סכומי כסף רבים ולשם כך יצא בשנת [[ה'תרי"ח]], (1858) כ[[שד"ר]] לאירופה והגיע אל קהילות יהודיות ב[[גרמניה]], [[פריז]], [[בריסל]] ו[[לונדון]] והקים בהן וועדים לאיסוף כספים למפעל בתי המחסה.{{הערה|1=ראו {{המגיד||על דבר בנין בתי מחסה לעניים והכנסת אורחים על הר ציון בירושלים|1859/05/11|00202}} – מכתב תודה שפרסם הויזדורף בעיתון "[[המגיד]]", שבו הודה לאישים שונים ב[[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות]] ברחבי אירופה, בהם הרב [[צבי הירש קלישר]]. וראו עוד {{המגיד||הודעה|1859/06/29|00500}}, ובה רשימה מפורטת של הוועדים.}}
שורה 21:
 
היה מראשי המארגנים של קבלות הפנים מטעם היהודים לאורחים רמי מעלה שבאו לבקר בירושלים ביניהם [[משה מונטיפיורי]], הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]], יורש-העצר הגרמני פרידריך, הקיסר האוסטרי [[פרנץ יוזף]], [[רודולף,נסיך הכתר האוסטרי]], באדר ב' תרמ"א, והקיסר [[וילהלם השני]] ממנו אף קיבל מדליה של זהב, מדליית אביר הממלכה הפרוסית - Ritter des kOnigl Preussen{{הערה|מדליה זו נמצאת בידי נכדת נכדתו בירושלים עיה"ק. ובצידה האחד נכתב:ZUR ERINNERUNG AN DIE KAISERREISE NACH DEM MORGENLANDE JERUSALEM 1898}}.
הויזדורף היה מורשה מטעם הקונסול הפרוסי לשמש כסניגור ליהודי במשפט פלילי. וכה כותב הקונסול הפרוסי ביום 14 באפריל 1866 לממונים עליו: "שאיןאין בירושלים עורכי דין, ואי אפשר למצוא אנשים מתאימים העונים על דרישות החוק הפרוסי לתפקיד של סניגור, על כן הוא מבקש את הרשות למנות כסניגור למשפטים בהם מעורב יהודי אחד מראשי העדה היהודית, אשר מייצג אותם בעניינים רבים וכותב את בקשותיהם". "הניסיון עלה כנראה יפה, ומדי שנה בשנה מוארך המינוי המיוחד של ר' עזריאל זליג הויזדורף" <ref>ציטוט מתוך קתדרה 1998 - תיקים מארכיון הקונסוליה הגרמנית בארץ ישראל (11) ספרי נפוס(3).</ref>.
 
== משפחתו ==
לר' עזריאל זליג נולדו 13 ילדים אך רק שני בנים ובת שרדו.