הנסיכה האמריקאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: מוזיק
←‏עלילה: סיום העלילה
שורה 11:
את העלילה מניעה חבילה המגיעה אל המלך ובתוכה [[רשמקול]] ומכתב ששולחת דולי קוקומָאקיס מ[[ארצות הברית|אמריקה]] ומכנה את עצמה "הנסיכה האמריקאית" שהאב חושב כי היא אחת ממאהבותיו הרבות. במכתבה היא מבקשת מהמלך הגולה להקליט את זכרונותיו ובתמורה שולחת לו סכום של אלף פיזות לחודש. בעקבות הקלטת הזכרונות היא מבקשת ליצור סרט על בסיס סיפור חייו ושולחת אליו את ה[[במאי]] הגאון הקולנועי ז'אן פול קרופניק שיצלם את הסרט.
 
המלך מתנגד להצעה להיות דמות קולנועית ועבור הזכויות לסרט הוא פודה את מריטה מה[[סרסור]] שלה, אך בנו מסכים לגלם אותו בצעירותו ובשל כך הוא מגורש מהבית. את המלך בזקנתו מגלם שחקן שנראה כמו העתק שלו, אך "הנסיכה" דורשת כי בתמונה האחרונה של הסרט, בה הבן רוצח את אביו, המלך עצמו יגלם את התפקיד. המלך מגיע לצילום התמונה האחרונה, שבה הוא נרצח בידי בנו, אך בשל קנוניה של קרופניק ושל השחקן, כפילו של המלך, באקדח הושמו כדורים אמיתיים, וכך המלך נהרג בידי בנו, במציאות.
 
 
==עיבודים==
בעיבוד הראשון של ההצגה בשנת [[1963]], הייתה זאת הצגת הדגל של תיאטרון העונות בה שיחקו שני שחקנים שלושה תפקידים. [[יוסי בנאי]] בתפקיד בן המלך ו[[אבנר חזקיהו]] בתפקיד המלך והשחקן המגלם את תפקידו בסרט על חייו. על התפאורה הופקד [[יוסל ברגנר]] ונסים אלוני ביים את המחזה. המחזה הועלה על מספר במות בהם ב[[אוסלו]] ב[[נורבגיה]] בשנת [[1965]]{{הערה|{{מעריב|טלילה בן-זכאי|הנורבגים ראו מחזה ישראלי|1965/01/20|00401||}}}}.
שורה 20 ⟵ 18:
 
המחזה הועלה בשנת [[1996]] בתיאטרון [[הקאמרי]] בבימויו של [[עמי דיין]] ובהשתתפותם של [[יוסי פולק]] (האב) ו[[אבשלום פולק]] (הבן). המחזה הועלה בשנת 2002 בתיאטרון האוניברסיטה, [[אוניברסיטת תל אביב]], בבימויו של יואב מיכאלי.
ב-[[2009]] הועלה בגרסתו הראשונה (עם מספר קיצורים) ב[[תיאטרון החאן]] בבימויו של [[אודי בן משה]], עם התפאורה של [[סבטלנה ברגר]], התלבושות [[עפרה קונפינו]], המוזיקה של [[קרן פלס]] והתאורה של [[רוני כהן]] והשתתפו בה [[אודי רוטשילד]] (פרדי) ו[[אריה צ'רנר]] (המלך). בהפקת החאן זכתה ההצגה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] לשחקן השנה אריה צ'רנר, הצגת השנה בהעלאה מחודשת לשנת 2009, ועיצובופרס עיצוב התאורה של השנה הוענק לרוני כהן.
 
==לקריאה נוספת==