בן ציון שטרנפלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 4:
נולד לרב אריה לייב שטרנפלד, בילדותו התגורר ב[[וולקוביסק]] ובה קיים קשרים עם [[מהרי"ל דיסקין]]. כיהן במשך שישים שנים כרב ב[[רוסלאביצי]], ב[[מרטש]] (מרקינה) שבמחוז [[אליטא]], ב[[קלווריא]] וב[[שרשוב]] שבפלך [[הורדנה|גרודנה]], ובה למד אצלו [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|יצחק יעקב רבינוביץ]], לימים רבה של [[פוניבז']]. התמנה כרבה של [[איישישוק]] אחרי הרב אברהם שמואל מחבר שו"ת "עמודי אש" שנפטר בשנת [[תרכ"ט]]. לאחר פטירת הרב [[אריה לייב ילין]], רבה של [[בילסק]], התמנה תחתיו לרבנות העיר. הוא היה מגדולי רבני ליטא בזמנו, ו[[הסכמה|הסכמותיו]] מעטרות ספרים חשובים רבים, הבולטים בהם הם הספר הלמדני-ליטאי הקלאסי "המאיר לעולם" של רבי [[מאיר מיכל רבינוביץ]]; והמפורסם יותר, ספר ההלכה הנודע "[[משנה ברורה]]" של רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מ[[ראדין]]. בעקבות פנייתו אל ה"חפץ חיים", פעל האחרון להקדים את החלקים העוסקים ב"[[בין אדם לחברו]]" ב"[[תפילה זכה]]" הנאמרת לפני תפילת "[[כל נדרי]]" בליל [[יום הכיפורים]], לתחילת התפילה, בשל חשיבות עניינים אלו והאפשרות שאנשים לא יאמרו את התפילה כולה והמודעות לחשיבות המצוות שבין אדם לחברו תיפגע.
 
רב"צ שטרנפלד היה מחותנו של רבי [[זליג ראובן בנגיס]]. הוא נפטר בשנת [[תרע"ז]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. חתנובתו הרבהיחידה אלטע נישאה לרב משה אהרן בנדעת (בנדאסבנדס){{הערה|אחיו היהשל רבי [[זליג ראובן בנגיס]].}} שהיה עוזרו ולאחר פטירתו ממשיכו ברבנות בילסק, ונספההוא נספה עם בני קהילתו ב{{ה|שואה}}.
 
==קישורים חיצוניים==