אברהם יעקב פרידמן (הראשון) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 30:
נולד ב[[כ' בחשוון]] [[תק"פ]]. נישא לבתו של רבי [[אהרן מקרלין (השני)|אהרן מקרלין]] מחבר הספר "בית אהרן". ר' יעקב החל לכהן כאדמו"ר בסדיגורה לאחר פטירת אביו ואחיו הגדול, ר' שלום יוסף ששימש זמן קצר כאדמו"ר ונפטר בתוך שנת האבל לאביו ב[[י"א באלול]] [[תרי"א]]. המשיך את דרכו המלכותית של אביו והיה נחשב כמייצג הראשי של חסידות רוז'ין בתקופתו.
 
היה ידוע בחיבתו הגדולה לארץ ישראל ולתושביה. כמו אביו עמד גם הוא בראש "[[כולל ווהלין|כולל וואהלין"]] שהיה אחראי על איסוף הכספים והעברתם לחסידים שהתגוררו בארץ ישראל. בהשתדלותו הסתיימה בניית בית הכנסת "תפארת ישראל" בירושלים שהתחילה בזמן אביו. קיימת מסורת בעל פה לפיה כאשר ביקש ממנו [[לורנס אוליפנט]] לתמוך בהקמת יישובים בארץ ישראל אמר לו: "אנו מקווים לגאולה נסית מן השמים ולא על ידי בשר ודם"{{הערה|1=[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]] [http://www.mizrachi.org/ideas/view.asp?id=150 הנימוקים בעד הפעילות הציונית דתית והנימוקים נגדם]}}, אך עם זאת פרסם מכתב הקורא ליהודים לעלות ארצה ועודד את חסידיו לכך{{מקור}}.
 
בעקבות הלשנה נעצר באשמת זיוף כספים וישב בכלא, מניסן [[תרט"ז]] עד [[כ"ג בתמוז]] [[תרי"ז]]. יום שחרורו הפך ליום חג בחסידות סדיגורה-בויאן.