אביגדור קלגסבלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה + הסרת טענה שמזה זמן רב לא הובאו לה תימוכין
שורה 1:
{{משפטן
|שם=אביגדור קלגסבלד
|תמונה=[[קובץ:Dori Klagsblad 2013.jpg|150px200px|לא ממוסגר]]
|כתובית=
|נולד=[[1953]]
שורה 21:
'''אביגדור ("דורי") קְלָגְסְבְּלַד''' הוא [[עורך דין]] [[ישראלי]], עומד בראש [[משרד עורכי דין|משרד]] ד"ר א. קלגסבלד ושות', עורכי דין.
 
== ביוגרפיה ==
==קריירה משפטית==
אביגדור קלגסבלד נולד ב[[תל אביב]], בנו של התעשיין שמעון קלגסבלד.
אביגדור קלגסבלד נולד ב[[תל אביב]], בנו של התעשיין שמעון קלגסבלד. בשנת [[1982]] קיבל תואר [[מוסמך]] ב[[משפטים]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]]. עבודת המוסמך שלו נושאת את השם "חוקי היסוד: לקראת חוקה כתובה בישראל". בשנת [[1987]] קיבל תואר [[דוקטור]] למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלו, בהנחייתו של פרופ' [[אמנון רובינשטיין]], עוסק בנושא "ועדות חקירה ממלכתיות בישראל". בשנת [[2001]] פרסם [[ספר]] בשם "ועדות חקירה ממלכתיות", המבוסס על עבודה זו. קלגסבלד פרסם [[מאמר]]ים ב[[כתב עת|כתבי עת]] משפטיים, לימד משפט חוקתי ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]] וסמינרים באוניברסיטת תל אביב ונחשב מומחה ל[[משפט מנהלי]].
 
אביגדור קלגסבלד נולד ב[[תל אביב]], בנו של התעשיין שמעון קלגסבלד. בשנת [[1982]] קיבל תואר [[מוסמך]] ב[[משפטים]] מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]]. עבודת המוסמך שלו נושאת את השם "חוקי היסוד: לקראת חוקה כתובה בישראל". בשנת [[1987]] קיבל תואר [[דוקטור]] למשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. הדוקטורטה[[דוקטורט]] שלו, בהנחייתו של פרופ' [[אמנון רובינשטיין]], עוסק בנושא "ועדות חקירה ממלכתיות בישראל". בשנת [[2001]] פרסם [[ספר]] בשם "ועדות חקירה ממלכתיות", המבוסס על עבודה זו. קלגסבלד פרסם [[מאמר]]ים ב[[כתב עת|כתבי עת]] משפטיים, לימד משפט חוקתי ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]] וסמינרים באוניברסיטת תל אביב ונחשב מומחה ל[[משפט מנהלי]].
בתחילת דרכו, הועסק קלגסבלד גם ככתב ספורט ב"[[מעריב]]", תחת השם "דורי קלגד". בשנת [[1984]] הקים יחד עם ד"ר [[יורם דנציגר]], את משרד עורכי הדין דנציגר, קלגסבלד ושות', שנחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום [[משפט מסחרי|המשפט המסחרי]], והתמחה בעיקר ב[[ליטיגציה]] של תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, כמו גם בפירוק ושיקום [[חברה (תאגיד)|חברות]]. קלגסבלד עמד בראש מחלקת הליטיגציה של המשרד והוא אחד ה[[ליטיגציה|ליטיגטורים]] המובילים בישראל בתחום [[עבירת צווארון לבן|עבירות צווארון לבן]], [[הגבלים עסקיים]], סכסוכים מסחריים ו[[משפט חוקתי]].
 
בתחילת דרכו, הועסק קלגסבלד גם ככתבכ[[כתב ספורט]] ב"[[מעריב]]", תחת השם "דורי קלגד". בשנת [[1984]] הקים יחד עם ד"ר [[יורם דנציגר]], את משרד עורכי הדין דנציגר, קלגסבלד ושות', שנחשב לאחד המשרדים המובילים בישראל בתחום [[משפט מסחרי|המשפט המסחרי]], והתמחה בעיקר ב[[ליטיגציה]] של תיקים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, כמו גם בפירוק ושיקום [[חברה (תאגיד)|חברות]]. קלגסבלד עמד בראש מחלקת הליטיגציה של המשרד והוא אחד ה[[ליטיגציה|ליטיגטורים]] המובילים בישראל בתחום [[עבירת צווארון לבן|עבירות צווארון לבן]], [[הגבלים עסקיים]], סכסוכים מסחריים ו[[משפט חוקתי]].
 
על פי דירוג חברת "Chambers" הבינלאומית, קלגסבלד מדורג כאחד משלושת עורכי הדין הטובים בישראל בתחום הליטיגציה, ומשרד "דנציגר, קלגסבלד ושות'" היה מהמובילים בשוק בתחום זה.
 
קלגסבלד ייצג את [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], [[אהוד ברק]] ב[[ועדת אור|וועדת אור]] לחקר [[אירועי אוקטובר 2000]] וייעץ למנהל הקמפיין שלו, [[טל זילברשטיין]], ב[[פרשת עמותות ברק]], עד לסגירת התיק נגדו. ייצג את [[שר הביטחון]] [[שאול מופז]] בנוגע לכשירותו לעמוד לבחירות ל[[הכנסת|כנסת]], את ראש הממשלה [[אריאל שרון]] בחקירות המשטרה שנוהלו נגדו ב[[פרשת האי היווני]] ובקשר עם קשריו עם איש העסקים [[סיריל קרן]] בפרשה הקרויה על שמו, את ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] בוועדת טירקל לחקר [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]], את האלוף [[יואב גלנט]] בהליכים בפני [[מבקר המדינה]] ו[[היועץ המשפטי לממשלה]] הקשורים למינויו ל[[רמטכ"ל]] ואת [[צבי זמיר]] ב[[תביעת דיבה]] שהגיש נגדו [[אלי זעירא]] בפרשת [[אשרף מרואן]]. משמש כבורר מטעם ישראל בסכסוך הכספי הממושך שלה עם [[איראן]] בעניין [[חברת קו צינור אילת אשקלון]].{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|המיליונרים של קצא"א נחשפים: משפטנים ב-3 מדינות ועו"ד קלגסבלד|1.2509314|11 בדצמבר 2014}}}}.
 
=== תאונת הדרכים ותקופת המאסר ===
ב-[[11 באפריל]] [[2006]] הרג קלגסבלד ב[[תאונת דרכים]] את יבגניה וקסלר בת ה-23 ובנה ארתור בן ה-6, כשנהג ברכב מסוג "[[פולקסוואגן]] טוארג". בחקירת המשטרה טען קלגסבלד כי אינו זוכר דבר ואינו מסוגל לשחזר את מעשיו בשעת התאונה. קלגסבלד סיפר ששתה כוסית אחת של [[יין]] לפני התאונה והמשטרה קבעה, על פי דגימה שנלקחה ארבע שעות אחרי התאונה במשרדו, שהוא לא היה שתוי בעת התאונה{{הערה|1={{הארץ|אסף כרמל|עו"ד קלגסבלד לא היה שיכור בתאונה הקטלנית|1.1099589|20 באפריל 2006|}}}}. מחשב הרכב ("מח") לא נבחן על ידי המשטרה. המשטרה קבעה שלא שוחח בטלפון ולא נסע במהירות גבוהה בהרבה מן המותר. הקביעה האחרונה עמדה במחלוקת במהלך המשפט. בחודש ספטמבר 2006 הועמד קלגסבלד לדין באשמת [[גרימת מוות ברשלנות]] והורשע על-פי הודאתו{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|התביעה ביקשה לגזור על קלגסבלד מאסר משמעותי|1.1141270|29 בספטמבר 2006|}}}}.
 
ב-[[11 באפריל]] [[2006]] הרג קלגסבלד ב[[תאונת דרכים]] את יבגניה וקסלר בת ה-23 ובנה ארתור בן ה-6, כשנהג ברכב מסוג "[[פולקסוואגן]] טוארג". קלגסבלד נטש את מקום התאונה ושב למשרדו בתל אביב להמתין לחוקרים {{דרוש מקור}}. בחקירת המשטרה טען קלגסבלד כי אינו זוכר דבר ואינו מסוגל לשחזר את מעשיו בשעת התאונה. קלגסבלד סיפר ששתה כוסית אחת של [[יין]] לפני התאונה והמשטרה קבעה, על פי דגימה שנלקחה ארבע שעות אחרי התאונה במשרדו, שהוא לא היה שתוי בעת התאונה{{הערה|1={{הארץ|אסף כרמל|עו"ד קלגסבלד לא היה שיכור בתאונה הקטלנית|1.1099589|20 באפריל 2006|}}}}. מחשב הרכב ("מח") לא נבחן על ידי המשטרה. המשטרה קבעה שלא שוחח בטלפון ולא נסע במהירות גבוהה בהרבה מן המותר. הקביעה האחרונה עמדה במחלוקת במהלך המשפט. בחודש ספטמבר 2006 הועמד קלגסבלד לדין באשמת [[גרימת מוות ברשלנות]] והורשע על-פי הודאתו{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|התביעה ביקשה לגזור על קלגסבלד מאסר משמעותי|1.1141270|29 בספטמבר 2006|}}}}. בחודשים שקדמו למשפטו היה קלגסבלד נתון למתקפה ציבורית בעיתונות ובאינטרנט, אשר קראה לענישה מחמירה נגד קלגסבלד, לטענתו, בשל מעמדו החברתי והכלכלי. יחד עם זאת, העיתונות ביקרה את מעורבותם של בכירים, בהם שופטת בית המשפט העליון נאור שהביעה את תמיכתה בקלגסברד במהלך שהייתו במעצר בית{{הערה|{{ynet|מורן ראדה|"הוא אולי לא התכוון, אבל בסופו של דבר זו הריגה"|3269259|30 ביוני 2006|}}}}. בית המשפט לתעבורה ב[[תל אביב-יפו]] (השופט [[יצחק גרטי]]) גזר את דינו של קלגסבלד ל-15 חודשי [[מאסר בפועל]], 15 חודשי [[מאסר על-תנאי]], שלילת [[רישיון נהיגה]] לעשר שנים ו[[קנס]] של 10,000 ש"ח{{הערה|{{ynet|ורד לוביץ'|עו"ד קלגסבלד הולך לכלא; המשפחה: יש צדק|3319691|25 באוקטובר 2006|}}}}. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, טענו סנגוריו של קלגסבלד כי העונש שהוטל עליו הושפע מן המתקפה הציבורית נגדו ושהעונש החמור ניתן בשל מעמדו{{הערה|1={{הארץ|ארנון בן יאיר|דורי קלגסבלד עירער על חומרת עונשו: "גזר הדין הושפע מלינץ' תקשורתי שנעשה בי בדמגוגיה פופוליסטית ומזעזעת"|1.1151739|6 בנובמבר 2006|}}}}. עמדתם התקבלה חלקית, ומן העונש קוצצו חודשיים ל-13 חודשי מאסר בפועל, כאשר דעת המיעוט גרסה כי ראוי היה לקצץ יותר{{הערה|{{ynet|ורד לוביץ'|עונשו של עו"ד קלגסבלד הופחת בחודשיים|3362465|8 בפברואר 2007|}}}}. לאחר 8 חודשים, ביוני [[2007]], השתחרר קלגסבלד לאחר ניכוי שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה.
 
לאחר 8 חודשים, ביוני [[2007]], השתחרר קלגסבלד לאחר ניכוי שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה.
==תאונת הדרכים ותקופת המאסר==
ב-[[11 באפריל]] [[2006]] הרג קלגסבלד ב[[תאונת דרכים]] את יבגניה וקסלר בת ה-23 ובנה ארתור בן ה-6, כשנהג ברכב מסוג "[[פולקסוואגן]] טוארג". קלגסבלד נטש את מקום התאונה ושב למשרדו בתל אביב להמתין לחוקרים {{דרוש מקור}}. בחקירת המשטרה טען קלגסבלד כי אינו זוכר דבר ואינו מסוגל לשחזר את מעשיו בשעת התאונה. קלגסבלד סיפר ששתה כוסית אחת של [[יין]] לפני התאונה והמשטרה קבעה, על פי דגימה שנלקחה ארבע שעות אחרי התאונה במשרדו, שהוא לא היה שתוי בעת התאונה{{הערה|1={{הארץ|אסף כרמל|עו"ד קלגסבלד לא היה שיכור בתאונה הקטלנית|1.1099589|20 באפריל 2006|}}}}. מחשב הרכב ("מח") לא נבחן על ידי המשטרה. המשטרה קבעה שלא שוחח בטלפון ולא נסע במהירות גבוהה בהרבה מן המותר. הקביעה האחרונה עמדה במחלוקת במהלך המשפט. בחודש ספטמבר 2006 הועמד קלגסבלד לדין באשמת [[גרימת מוות ברשלנות]] והורשע על-פי הודאתו{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|התביעה ביקשה לגזור על קלגסבלד מאסר משמעותי|1.1141270|29 בספטמבר 2006|}}}}. בחודשים שקדמו למשפטו היה קלגסבלד נתון למתקפה ציבורית בעיתונות ובאינטרנט, אשר קראה לענישה מחמירה נגד קלגסבלד, לטענתו, בשל מעמדו החברתי והכלכלי. יחד עם זאת, העיתונות ביקרה את מעורבותם של בכירים, בהם שופטת בית המשפט העליון נאור שהביעה את תמיכתה בקלגסברד במהלך שהייתו במעצר בית{{הערה|{{ynet|מורן ראדה|"הוא אולי לא התכוון, אבל בסופו של דבר זו הריגה"|3269259|30 ביוני 2006|}}}}. בית המשפט לתעבורה ב[[תל אביב-יפו]] (השופט [[יצחק גרטי]]) גזר את דינו של קלגסבלד ל-15 חודשי [[מאסר בפועל]], 15 חודשי [[מאסר על-תנאי]], שלילת [[רישיון נהיגה]] לעשר שנים ו[[קנס]] של 10,000 ש"ח{{הערה|{{ynet|ורד לוביץ'|עו"ד קלגסבלד הולך לכלא; המשפחה: יש צדק|3319691|25 באוקטובר 2006|}}}}. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, טענו סנגוריו של קלגסבלד כי העונש שהוטל עליו הושפע מן המתקפה הציבורית נגדו ושהעונש החמור ניתן בשל מעמדו{{הערה|1={{הארץ|ארנון בן יאיר|דורי קלגסבלד עירער על חומרת עונשו: "גזר הדין הושפע מלינץ' תקשורתי שנעשה בי בדמגוגיה פופוליסטית ומזעזעת"|1.1151739|6 בנובמבר 2006|}}}}. עמדתם התקבלה חלקית, ומן העונש קוצצו חודשיים ל-13 חודשי מאסר בפועל, כאשר דעת המיעוט גרסה כי ראוי היה לקצץ יותר{{הערה|{{ynet|ורד לוביץ'|עונשו של עו"ד קלגסבלד הופחת בחודשיים|3362465|8 בפברואר 2007|}}}}. לאחר 8 חודשים, ביוני [[2007]], השתחרר קלגסבלד לאחר ניכוי שליש ממאסרו בשל התנהגות טובה.
 
===חזרה לפעילות משפטית===
באוקטובר [[2007]] הקים קלגסבלד משרד עצמאי המתמחה בליטיגציה אזרחית ופלילית, לאחר ששותפו למשרד, [[יורם דנציגר]], מונה לשופט ב[[בית המשפט העליון]]. במסגרת המשרד החדש חזר קלגסבלד לפעילות משפטית והעניק ייעוץ משפטי לאנשי ציבור בכירים (בהם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], האלוף [[יואב גלנט]] ועוד), לחברות מסחריות, ייצוג בתביעות [[לשון הרע]] וייצוג במשפט [[הונאה]] מול [[רשות ניירות ערך]].
 
קלגסבלד חזר ללמד ב[[אוניברסיטת תל אביב]] משפט ציבורי באוקטובר 2008.
 
==משפחתו==
קלגסבלד נשוי לסופרת והעיתונאית [[יעל טבת-קלגסבלד]], ולהם בן ובת. מתגורר ב[[כפר שמריהו]].