אדולף הויזינגר – הבדלי גרסאות

הויזינגר נולד ב[[סקסוניה]], גרמניה בשנת [[1897]]. הוא התגייס לצבא הגרמני בשנת [[1915]] והצטרף לגדוד חיל הרגלים ה[[תורינגיה|תורינגי]] מספר 96, בשנת [[1916]] הוא קיבל את דרגות הקצונה שלו. הויזינגר נלחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] ונלחם ב[[קרב ורדן]] ו[[קרב פלנדריה]], הוא נפל בשבי ה[[בריטניה|בריטי]] ב-[[17 ביולי]] [[1917]].

אחרי המלחמה ושחרורו מהשבי הויזינגר חזר לגרמניה והצטרף ל[[רייכסוור]], צבאה המצומצם של גרמניה. הויזינגר שירת בתפקידי פיקוד ומטה שונים, בשנת 1925 הוא קודם לדרגת אוברלויטנט (סגן) ובשנת [[1932]] לדרגת האופטמן (סרן). הצטרף למשרד החיילים, ה[[מטה הכללי]] הסודי של גרמניה בשנת 1931.

הויזינגר שירת במשרד החיילים עד אוגוסט [[1934]], הוא מילא תפקיד פיקוד שונים ומונה לקצין המבצעים הראשי של הדיוויזיה ה-11 באוקטובר [[1935]], קודם לדרגת מאיור (רס"ן) בשנת [[1936]]. הויזינגר הצטרף ל-[[OKH]], המפקדה העליונה של צבא היבשה באוגוסט [[1937]], וקודם לדרגת אוברסלויטנט (סא"ל) באפריל [[1939]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הויזינגר לקח חלק בתכנון המבצעים הצבאיים הקרקעים ב[[פולין]], [[צרפת]] ו[[ארצות השפלה]]. הוא קודם לדרגת אוברסט (אל"מ) ב-[[1 באוגוסט]] [[1940]] ומונה לקצין המבצעים הראשי של ה-OKH באוקטובר [[1940]].

עם פתיחת [[מבצע ברברוסה]] ה-OKH הפך אחראי לתכנון המבצעים הצבאיים ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית]] בעוד שה-[[OKW]] היה אחראי על המבצעים בשאר החזיתות. הויזינגר קודם לדרגת גנרלמאיורגנרלמיור ב-[[1 בינואר]] [[1942]] ולגנרל-לויטנט ב-[[1 בינואר]] [[1943]].

אחרי שראש המטה של ה-OKH גנרלאוברסט [[קורט צייטצלר]] נאלץ לפרוש מתפקידו מחמת בעיות בריאות ב-[[10 ביוני]] [[1944]], הויזינגר ירש אותו באופן זמני, הוא היה נוכח במפקדתו של [[היטלר]] ב-[[20 ביולי]] [[1944]] בשעה שהפצצה שטמן [[קלאוס שנק פון שטאופנברג|קלאוס פון שטאופנברג]] התפוצצה, הויזינגר נפצע בפיצוץ ואושפז בבית חולים.

הויזינגר נעצר על ידי ה[[גסטפו]] בחשד שהוא היה מעורב ב[[קשר העשרים ביולי]], למרות שהוא קיים מגע מסוים עם הקושרים לא נמצאו ראיות מספיקות כדי לקשור אותו לקושרים והוא שוחרר באוקטובר [[1944]]. הויזינגר לא חזר לשירות פעיל והועבר לכוחות המילואים, הוא חזר לשירות פעיל ב-[[25 במרץ]] [[1945]] כאחראי המיפוי של ה[[וורמאכט]], נפל בשבי בעלות הברית המערביות במאי [[1945]].

הויזינגר העיד ב[[משפטי נירנברג]] ושוחרר משביו בשנת [[1947]], הוא התמנה ליועץ ביטחון של [[קאנצלר גרמניה|קאנצלר]] [[גרמניה המערבית]] [[קונרד אדנאואר]] בשנת [[1950]], כן שירת במשרד ההגנה הגרמני תחת השר [[תאודור בלנק]].

עם חימושה מחדש של גרמניה והקמת הבונדסוור בשנת [[1955]] הוחזר הויזינגר לשירות פעיל. הוא התמנה למפקד הבונדסוור הראשון בשנת [[1957]] ושירת בתפקיד זה עד מינויו ליושב ראש הוועדה צבאית של [[נאט"ו]] באפריל [[1961]]. פרש מן השירות בשנת [[1964]].

הויזינגר נפטר ב[[קלן]] בשנת [[1982]].