הבדלים בין גרסאות בדף "משפט חוזר"

נוספו 1,866 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (תבנית)
 
בעקבות התיקון לחוק, הוקמה בסניגוריה הציבורית הארצית מחלקת משפטים חוזרים, שתפקידה לבדוק פניות של נידונים לייצוג בבקשות למשפט חוזר. על מנת לייצג נידון בבקשה למשפט חוזר, בודקת הסניגוריה הציבורית אם מתקיימת עילה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט.{{הערה|1=[http://index.justice.gov.il/Units/SanegoriaZiborit/Odot/Pages/MishpatimChozrim.aspx לבקשות בולטות למשפט חוזר אשר הוגשו על ידי מחלקת משפטים חוזרים מאז הקמתה - אתר הסניגוריה הציבורית]}} את המחלקה הקימה וניהלה מאז שנת 2003 עו"ד אפרת פינק מהסניגוריה הציבורית הארצית. מאז מינויה של עו"ד אפרת פינק לשיפוט, בשנת 2013, מנהלת את המחלקה עו"ד קרן אבלין-הרץ.
 
 
 
במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.{{הערה|{{מעשי משפט|אפרת פינק ורתם רוזנברג|על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל|EfratPink|ה 193 (2013)]}}}}
ב[[אנגליה]] בוטלו מאז שנת 1997 יותר מ-320 הרשעות לאחר תום המשפט,{{הערה|1=לנתונים והרחבה ראו http://www.justice.gov.uk/about/criminal-cases-review-commission}}
בעקבות חוות-דעת שהגישה לבית המשפט לערעורים מועצת ה-Criminal Court Review Commission, גוף ממשלתי שתפקידו לבדוק טענות בדבר הרשעות שווא.
 
==פיצוי מורשעים שזוכו במשפט חוזר==
על פי עיף 14(6) של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, זכאי מי שהורשע בדין ולאחר מכן זוכה במשפט חוזר לפיצוי בגין [[כליאת שווא]]. על דרך קביעת הפיצויים כתבה השופטת [[ענת ברון]] בפסק דין שבא להסדיר את נושא הפיצויים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/14/950/056/g07/14056950.g07.htm ע"פ 5695/14]}}:
:"רשאי מורשע שזוּכָּה לעתור לפיצוי בגין כל נזק הנובע מן ההרשעה. מטבע הדברים נזקו של מורשע שזוּכָּה עשוי להתפרש על פני ראשי נזק שונים – ממוניים ולא-ממוניים. הנזק הממוני העיקרי יהיה כרוך בדרך כלל באובדן השתכרות ובהוצאות שהוצאו לשם הוכחת החפות, בעוד שהנזק הלא-ממוני מיוחס בעיקר לפגיעה בחירות, בשם הטוב, [[פגיעה באוטונומיה|באוטונומיה]], ולעוגמת הנפש והסבל שנגרמו למורשע ולבני משפחתו. כפי שראינו לעיל, פסיקת פיצוי בראשי נזק אלה מקובלת גם במשפט המשווה. עם זאת, הוברר כי אין מדובר ברשימה סגורה, הדרך פתוחה בפני מבקש הפיצוי לטעון לרכיבי נזק נוספים – וההחלטה בנדון נתונה כאמור לשיקול דעתו של בית המשפט הדן במשפט החוזר. משעמדנו על כך שהפיצוי הנפסק למורשע שזוּכָּה אינו מוגבל מבחינת ראשי הנזק, ממילא גם אין להחיל עליו את תקרות הפיצוי שבתקנות הפיצויים."
 
==בקשות מפורסמות למשפט חוזר==