משפט חוזר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
במאמר שכתבו עו"ד אפרת פינק ועו"ד רתם רוזנברג מתוארים החסמים המוסדיים הקיימים במערכת המשפט בישראל, המגבילים את האפשרות להגיש בקשות למשפט חוזר ומצמצמים את אפשרותו של בית המשפט העליון להורות על משפטים חוזרים לרבות: היעדר סמכויות נאותות לגוף מוסדי ייעודי לבדיקת טענות בדבר הרשעות שווא; אי-שמירה נאותה והשמדה של חומר ומוצגים לאחר תום המשפט; הגבלה של זכות העיון בחומר ושל האפשרות לבדוק מוצגים לאחר תום המשפט; והגבלת האפשרות לקבל מידע מעדים לאחר תום המשפט.{{הערה|{{מעשי משפט|אפרת פינק ורתם רוזנברג|על הבעיות המוסדיות המונעות תיקון של הרשעות שווא בישראל|EfratPink|ה 193 (2013)]}}}}
לעומת זאת, ב[[ארצות הברית]], מאז שנת 1989 ועד היום בוטלו לאחר תום המשפט כמעט 900 הרשעות, תוך שהנידונים זוכו מהעבירות זיכוי מלא.{{הערה|1={{קישור כללי |כתובת= http://globalwrong.files.wordpress.com/2012/05/exonerations_us_1989_2012_full_report.pdf|כותרת= |תאריך_וידוא= 05-12-2013|פורמט= PDF|שפה= אנגלית}}}} כ-300 מההרשעות בוטלו במסגרת ה-[[Innocence Project]],{{הערה|1=לאתר פרויקט החפות האמריקאי http://www.innocenceproject.org}} לאחר שבדיקות [[דנ"א]] הוכיחו את חפות הנידונים.
ב[[אנגליה]] בוטלו מאז שנת 1997 יותר מ-320 הרשעות לאחר תום המשפט,{{הערה|1=לנתונים והרחבה ראו http://www.justice.gov.uk/about/criminal-cases-review-commission}}
| |||