מי נגר – הבדלי גרסאות

באזורים שאין בהם שלג נוצר נגר עילי על ידי גשמים. לא כל גשם יגרום לנגר עילי זאת מפני שלכל אדמה יש יכולת ספיגה מסוימת של נוזלים. בקרקע מאוד עתיקה כמו ב[[אוסטרליה]] וב[[דרום אפריקה]], קיימים שורשים מקובצים בעלי רשת סבוכה של "שיער שורש". תנאים אלו מגדילים רבות את כושר הספיגה של קרקע ולכן במקומות כאלו הסיכויים להיווצרות נגר עילי נמוכים מאוד. יכולת ההיווצרות של נגר עילי תלויה בכמויות גדולות מאוד של גשם וכן ביכולת ה[[התאיידות|אידוי]] של האדמה. דבר זה מוביל לזרימה מאוד לא יציבה בנחלי האזורים הללו.

 

 

* '''עודפי מי גשם על קרקע לא רוויה''' - דבר זה קורה כאשר קצב ירידת הגשם על השטח מהיר יותר מהקצב בו המים יכולים לחלחל לקרקע וכל אגני הניקוז המקומיים מלאים. תופעה זאת נקראת "נגר עילי כתוצאה מעודפי מי גשם" או "נגר עילי הורטוני" (Hortonian overland flow) על שם רוברט א. הורטון (Robert Elmer Horton{{כ}}; 1947-1875). תופעה זאת גורמת להיווצרות נגר עילי למרות שהקרקע עליה יורד הגשם אינה רוויה. תופעה זאת מתרחשת בדרך כלל באזורים צחיחים או צחיחים למחצה כאשר הגשמים אינטנסיביים מאוד ויכולת הספיגה של האדמה יורדת כתוצאה משטח פנים אטום או באזורים סלולים. תופעה זו מתרחשת לרוב באזורים אורבניים, כאשר המדרכות והכבישים מונעים את ספיגת המים.