רגישות ללקטוז – הבדלי גרסאות

'''רגישות ללקטוז''', בשמה המדעי '''lactase non-persistence''' ('''לקטאז לא-מתמיד''') או '''היפולקטזיה''' ('''hypolactasia'''), היא [[פנוטיפ]] (תכונה גנטית) שכיח, שבו ייצור האנזים [[לקטאז]] בגוף יורד אחרי גיל הגמילה. האנזים לקטאז אחראי על פירוק סוכר החלב [[לקטוז]], ואנשים בעלי פנוטיפ זה אינם מעכלים לקטוז בצורה מיטבית. זהו המצב אצל רוב בני האדם בעולם, וככל הנראה אצל כל היונקים. {{ש}}בקרב חלק מאוכלוסיות העולם התפתחה מוטציה חדשה הגורמת לגוף להמשיך לייצר את האנזים לקטאז גם בבגרות. בצפון אירופה וצפון אמריקה רק 20% מהאוכלוסיהמהאוכלוסייה אינה מעכלת לקטוז בצורה מיטבית{{הערה|Vigne, J. D. (2008). [http://link.springer.com/chapter/10.1007/978-1-4020-8539-0_8 Zooarchaeological aspects of the Neolithic diet transition in the Near East and Europe, and their putative relationships with the Neolithic demographic transition]. In The Neolithic demographic transition and its consequences (pp. 179-205). Springer Netherlands.}}. בסין בסביבות 90% מהבוגרים, בתלות באיזורבאזור, אינם מעכלים לקטוז בצורה מיטבית{{הערה|http://www.biomedcentral.com/1471-2148/10/36}}. בישראל 80% מהאנשים אינם מעכלים לקטוז בצורה מיטבית.{{הערה|http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378111913001224 מחקר של אוניברסיטת אריאל על שכיחות לקטאז מתמיד באוכלוסיות ממוצא שונה}}.