אי-ספיקת כליות כרונית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
הטיפול באי-ספיקת כליות כרונית מתמקד במספר דרכים: האחד, מניעה ככל האפשר של הדרדרות (דרך שמירה על רמת התפקוד הכלייתי באמצעות מתן תרופות כגון [[מעכבי ACE]] למשל במקרים של הופעת חלבון בשתן), שמירה על ערכי [[גלוקוז]] תקינים אצל חולי סוכרת, ייצוב יתר לחץ דם ובמידת הצורך הכנת החולה לטיפול תחליפי (דיאליזה).
==
את אי ספיקת הכליות הכרונית, נהוג לסווג ולדרג ל-5 שלבים המסווגים לפי רמות החומרה של אי תפקוד הכלייה, כאשר שלב 1 הוא הקל ביותר ושלב 5 הוא החמור ביותר. הדירוג הזה מוכר על ידי מרבית ארגוני הנפרולוגיה בעולם, כולל הגוף המכונה KDIGO (קיצור של Kidney Disease Improving Global Outcomes, מחלת כלייה - שיפור בתוצאים גלובליים).
השלבים מסווגים על ידי הקיצור CKD (מחלת כליות כרונית) ולידו המספר המדרג ומציין את דרגת החומרה של מחלת הכליות הכרונית.
חמשת השלבים הם:
# שלב 1 (CKD1): שלב המאופיין בקצב סינון גלומרולרי מעל 90 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. שלב זה מאופיין בפעילות נורמלית או מעל הנורמה של הכליות, בנוכחות של נזק כלייתי כלשהו (כגון הופעת חלבון בשתן, הופעת דם בשתן ושינויים מבניים בכליה, הנצפים בדרך כלל על ידי סונר)
# שלב 2 (CKD2): שלב המאופיין בקצב סינון גלומרולרי בין 60-89 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. שלב שמאופיין בירידה קלה בקצב הסינון הגלומרולרי עם נוכחות של מחלת כלייה כלשהי (כגון הופעת חלבון בשתן, הופעת דם בשתן ושינויים מבניים בכליה, הנצפים בדרך כלל על ידי סונר)
# שלב 3 (CKD3): שלב מתקדם יותר של מחלת כליות כרונית. מאופיין בקצב סינון גלומרולרי בין 30-59 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. שלב זה בד"כ מאופיין במחלת כליה מוכחת או על רקע מחלות אחרות הקשורות בפגיעה כלייתית (כגון [[סוכרת]] ו[[יתר לחץ דם]]).
נהוג לחלק את השלב הזה גם לשני תתי שלבים:
:שלב CKD 3a: קצב סינון גלומרולרי בין 45-59 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר
:שלב CKD 3b: קצב סינון גלומרולרי בין 30-44 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר
בשלב 3 מופיעים כבר תסמינים של מחלה, אך הם בדרך כלל כוללים תחושה כללית לא טובה וחולשה.
# שלב 4 (CKD4): שלב המאופיין בירידה חמורה בקצב סינון גלומרולרי בערכים של 15-29 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר.
בשלב זה יש כבר תסמינים יותר מהותיים של מחלת כליות כרונית. אנמיה מתפתחת בדרך כלל בשלבים אלו. כמו כן, שינויים ברמות הסידן והזרחן בדם מתחילים להופיע. כמו כן, תתכן עלייה ברמות אשלגן בדם.
בנוסף למדידת ערכי קצב סינון גלומרולרי GFR הנעשים על ידי נוסחה (קוקרופט-גאולט, נוסחה הלוקחת בחשבון את הגיל, המשקל ורמות הקראטינין) ניתן לערוך מדידות נוספות המצביעות על נזק כלייתי- למשל, מדידת רמות האלבומין (סוג של חלבון) בשתן וכן מדידת יחס החלבון לקראטינין. ▼
▲* סטייג' 5 - מוגדר גם כמחלה כלייתית סופנית או End stage renal disease - GFR שהוא '''מתחת ל- 15'''. במצב זה, יש [[טוקסין|טוקסינים]] המצטברים בגוף כתוצאה מהפרעה קשה בהפרשתם בשתן. כתוצאה מכך יש פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי והתהוות של תסמונת אורמית. מצב זה בסופו של דבר יביא למוות, אלא אם יינקטו צעדים כגון התחלת [[דיאליזה]] או [[השתלת כליה]].
▲בנוסף למדידת ערכי GFR הנעשים על ידי נוסחה (קוקרופט-גאולט, נוסחה הלוקחת בחשבון את הגיל, המשקל ורמות הקראטינין) ניתן לערוך מדידות נוספות המצביעות על נזק כלייתי- למשל, מדידת רמות האלבומין (סוג של חלבון) בשתן וכן מדידת יחס החלבון לקראטינין.
== פתופיזיולוגיה ==
| |||