יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: על ידי, רגימנט
שורה 27:
בשנת [[1942]] הטיל [[צבא ארצות הברית]] על ה[[קולונל]] [[לוסיאן טראסקוט]] ללמוד את המבנה ואופי הפעולה של יחידות [[הקומנדו הבריטי]] על מנת להקים יחידה דומה בצבא האמריקני. טראסקוט המליץ להקים את היחידה במתכונת דומה תחת השם "'''ריינג'רס'''"{{הערה|1=טל טובי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/6/113646.pdf להילחם מאחורי קווי האויב], [[מערכות]], 460 (אפריל 2015), עמוד 56.}}. ב[[מאי]] [[1942]] נוסד גדוד הריינג'רים ה-1 ב[[מג"ד|פיקוד]] [[ויליאם דארבי]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 27-29.}}. דארבי ניצח על הקמת הגדוד בבית הספר של הקומנדו הבריטי שב[[סקוטלנד]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 27-29.}}. כמה מלוחמי ומפקדי הגדוד לקחו חלק ב[[הפשיטה על דייפ|פשיטה על דייפ]]{{הערה|1=ירון פלינט, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112155.pdf התפתחות הכוחות המיוחדים במלחמת העולם השנייה], [[מערכות]] 408, אוגוסט 2006, עמוד 31.}}.
 
לאחר מכן השתתף הגדוד בפלישה לצפון אפריקה במסגרת [[מבצע לפיד]]{{הערה|1=בן מקנטייר, '''מבצע קציצה: פרשיית הריגול האמיתית ששינתה את מהלכה של מלחמת העולם השנייה''', תל אביב: [[הוצאת עם עובד|עם עובד]], [[2010]], עמוד 173.}}. דארבי הוביל את הגדוד ב[[מבצע לפיד#הנחיתות באוראן|נחיתה בעיירה ארזיו (Arzew)]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 116-141.}}. ב-[[11 בפברואר]] [[1943]] הוביל דארבי את הגדוד ב[[פשיטה]] על מוצב סאנאד שבמרכז [[תוניסיה]], 19 קילומטרים בעומק קווי האויב. המוצב אויש על- ידי חיילים [[איטליה|איטלקים]] מאוגדת קנטאורו ומחטיבת החי"ר העשירית ברסאגלירי, שנחשבה לחטיבה עילית ללוחמה ההררית. בקרב נפצעו עשרים מלוחמי הגדוד נפצעו ואחד נהרג. הכוח הפושט הרג כשבעים וחמישה חיילים ושבה עשרה{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 196-229.}}. לאחר מכן לחם הגדוד ב[[קרב רכס אל-גואטר|קרב על רכס אל-גואטר]]{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 236-241.}}.
 
לאור הישגיו של גדוד הריינג'רס ה-1 הקים דארבי גדודי ריינג'רס נוספים. הוא הועלה לדרגת [[לוטננט קולונל]] ומונה למפקד כוח הריינג'רס ה-6615, הכולל את גדודי הריינג'רס ה-1, ה-3 ה-4 וגדוד הצנחנים ה-509{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 242-247.}}. ב[[פלישת בעלות הברית לסיציליה]] נחת צוות הקרב של הריינג'רס [[נחיתת סער אמפיבית]] ב[[ג'לה]]{{הערה|1=מרטין בלומנסון, "'''פאטון - האיש והאגדה'''", הוצאת [[מערכות]], [[1989]], עמוד 130.}}. ב[[פלישת בעלות הברית לאיטליה|מערכה על איטליה]] הוטלה על צוות הקרב המשימה לכבוש את העיירה ציסטרנה. במהלך הלחימה על היעד נקלעו שניים מן הגדודים ל[[מארב]] של כוח גרמני עדיף בהיקף שני רגימנטים. הכוח ספג כמות נפגעים אנושה ולמעשה חדל מלהתקיים ככוח לוחם{{הערה|1=ג'יימס אלטיירי, "'''ראשי-החנית'''", הוצאת [[מערכות]], [[1965]], עמודים 308-313.}}.
שורה 36:
 
==מלחמת קוריאה==
ב[[מלחמת קוריאה]] נתברר לצבא ארצות הברית כי דרושות לו יחידות מיוחדות למבצעים מיוחדים בעומק האויב. [[ראש מטה צבא ארצות הברית]], גנרל קולינס, יזם את הקמתן של פלוגות ריינג'רס בכל הדיוויזיות של צבא ארצות הברית בקוריאה. ב-[[23 במרץ]] [[1951]], כחלק מ[[מבצע טומהוק]], במהלכו צנחו לוחמי ה[[הדיוויזיה המוטסת ה-101|רג'ימנטרגימנט המוטס ה-187]], צנחו שתי פלוגות ריינג'רס במונסאן-ני במטרה לחסום את נסיגת יחידות [[הכוחות המזוינים העממיים של קוריאה הצפונית|צבא צפון קוריאה]] ולמנוע את חבריתן לארמייה ה-26 של ה[[צבא סין|צבא הסיני]]. המבצע הוכתר בהצלחה, אולם עם ייצוב החזית בקיץ [[1951]] הסתיים הצורך בפלוגות הריינג'רס והן פורקו. מנגד, בית הספר של הריינג'רס שהוקם ב-1950 ב[[פורט בנינג]] הוסיף להכשיר קצינים מש"קים בחיל הרגלים האמריקני. הללו עברו את מסלול ההכשרה של הריינג'רס ושבו ליחידותיהם{{הערה|1=טל טובי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/112765.pdf כוחות מיוחדים בסדר כוחות רגימנטי - רגימנט הריינג'רס 75], [[מערכות]] 409-410, [[דצמבר]] [[2006]], עמוד 36.}}.
 
===הריינג'רס כיום===