בית הכנסת האיטלקי (ירושלים) – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: הבניין, לעתים, אוכלוסייה
מ (בוט החלפות: הבניין, לעתים, אוכלוסייה)
 
===סגירתו של בית הכנסת באיטליה===
בעקבות האמנציפציה שהתרחשה במאה ה-19, החלו יהודים לעזוב את הערים הקטנות ולהתיישב בערים הגדולות והחשובות יותר. כך קרה שעיירות קטנות התדלדלו מהאוכלוסיהמהאוכלוסייה היהודית שבהן, ובתי כנסת מפוארים התרוקנו. העיר קונליאנו ויניטו עברה אף היא תהליך דומה, וסמוך לשנת 1900 נסגר בית הכנסת, ואחת היהודיות הבודדות שנשארו לגור בעיירה הופקדה על שמירת המפתח לבניין.
 
==מעבר בית הכנסת לירושלים==
 
===הבאת הריהוט לבית הכנסת===
באמצע שנות ה-60 פסק בית הספר 'מעלה' לפעול במקום, והיו שרצו להרוס את הבניןהבניין, עם זאת, בזכות בית הכנסת הבניןהבניין כולו שומר בהקפדה. ד"ר אומברטו עסק בעבודת איסוף רציפה של פריטים יהודיים מאיטליה בחדרים הסמוכים לבית הכנסת, עד לפטירתו בשנת 1974. האדריכל [[דוד קאסוטו]] מונה לנהל את האתר. פריטי יודאיקה המשיכו להגיע, ועיריית ירושלים הוסיפה עוד חדרים על אלה שהיו כבר בידי הקהילה. בשנת 1982 נפתח רשמית [[מוזיאון יהדות איטליה]], אשר בית הכנסת הוא מרכזו עד היום.
 
לצד דלתות ארון הקודש ניצבים שני עמודים המשורגים בעלי גפן המציינים את העמודים [[יכין ובועז]] ב[[בית המקדש]].
 
==בית הכנסת היום==
בית הכנסת היום הוא חלק ממוזיאון יהדות איטליה, והכניסה אפשרית אליו בכל ימות השבוע, לפי שעות הפתיחה של המוזיאון. בית הכנסת ממשיך לשמש מקום תפילה לקהילת יוצאי איטליה. ישנן תפילות בשבתות וחגים, והוא משמש כמקום כינוס ואף עורכת שם הקהילה שמחות לעיתיםלעתים. בבית הכנסת מתפללים ב[[נוסח איטליה]], ובנוסף למספר קהלים איטלקיים זעירים בירושלים, הוא בין הבודדים בעולם, מחוץ לאיטליה, שבו מתקיימת תפילה בנוסח זה.
 
==לקריאה נוספת==