רקוויאם (ברליוז) – הבדלי גרסאות

מ
בוט החלפות: דוגמה\1, \1כדי
מ (←‏מבנה ומוזיקה: קישורים פנימיים)
מ (בוט החלפות: דוגמה\1, \1כדי)
בשנת [[1837]] ביקש [[שר הפנים]] הצרפתי [[אדריאן דה גאספרין]] מברליוז להלחין רקוויאם לזכר חללי [[מהפכת יולי 1830]]. ברליוז נענה להצעה ברצון שכן כבר לפני כן חשב להלחין יצירה תזמורתית גדולה. העבודה על היצירה התעכבה בשל קשיים בירוקרטיים, בין השאר בשל התנגדותו של [[לואיג'י כרוביני]], אך בסופו של דבר הושלמה היצירה. ביצוע הבכורה הוקדש לזכרו של גנרל [[שארל מארי דניס דה דאמרמונט]] שנפל באוקטובר אותה שנה בקרב לכיבוש [[קונסטנטין (אלג'יריה)|קונסטנטין]].
 
ביצוע הבכורה נערך לבסוף ב-[[5 בדצמבר]] 1837 בניצוחו של [[פרנסואה האבנק]], אחד מגדולי המנצחים הצרפתים של התקופה. ברליוז סיפר בזיכרונותיו שבאחד הקטעים המורכבים ביצירה (בטובה מירום) הוא נאלץ לתפוס את מקום המנצח לזמן קצר, שכן הנ"ל הניח את שרביטו בכדיכדי להריח טבק וכמעט החריב את היצירה. ביצוע הבכורה נחשב להצלחה וברליוז תוגמל כספית על ידי ממשלת צרפת.
 
ברליוז המשיך לתקן את הרקוויאם במהלך חייו, התיקון האחרון שלו ליצירה הוא משנת [[1867]], שנתיים לפני מותו.
 
==הרכב==
ההרכב הנדרש בכדיכדי לבצע את הרקוויאם הוא עצום (יותר מ-400 איש) והוא כולל:
 
* מקהלה גדולה של 80 זמרות סופרן ואלט, 60 זמרי טנור ו-70 זמרי בס.
 
==מבנה ומוזיקה==
היצירה, כמו תפילות רקוויאם אחרות דרמטית ונוגה, והיא יועדה לאולמות קונצרטים יותר מאשר לכנסיות. אורך היצירה בביצוע ממוצע נע בן 75-90 דקות. קטעים מפורסמים במיוחד הם ה[[דיאס אירה]] המתחיל שקט ונוגה והופך לסוער ודרמטי רק בהדרגה, זאת בניגוד למרבית המלחינים שהלחינו רקוויאם (מוצרט וורדי לדוגמאלדוגמה) שפתחו מזמור זה בפתיחה דרמטית; ה[[לקרימוסה]] בעלת המשקל הא-סימטרי (9/8); והסנקטוס, הקטע היחיד בו יש קול סולו.
 
==סדר הפרקים==