למידה שיתופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: \1\2\3\4\3\2
עריכה
שורה 7:
 
== רקע ==
מושג הלמידה השיתופית התקיים עוד טרם עידן ה[[אינטרנט]], ולפני עידן ה[[למידה מתוקשבת|למידה המתוקשבת]]. למושג חשיבות רבה בדיסציפלינות רבות ובמיוחד ב[[חינוך]] ו[[ניהול]], מאחר שהוא מתייחס ל[[אינטראקציה]] בין ה[[אינדיבידואל|אינדיבידואלים]]ים וסביבתם. למידה שיתופית מאפשרת לכל לומד לבטא את עצמו בתוך קבוצה ומאפשרת לו ליצור קשרים חברתיים בתוך אותה קבוצה.
 
על מנת שלמידה שיתופית תהיה מוצלחת יש לוודא כי המשתתפים מבינים מהם יעדי הלמידה ומסכימים עם יעדים אלו. כל מטלה לימודית צריכה להיות מלווה בהוראות ברורות. במידהאם ומחלקיםמחלקים את ה[[כיתה (בית ספר)|כיתה]] או את הלומדים לקבוצות יש לוודא כי החלוקה היא לקבוצות הטרוגניות. כמו כן, יש להגדיר לוחות זמנים ברורים וסבירים המאפשרים ללומדים מספיק זמן על מנת להשלים כל מטלה.
 
== סוגי הלמידה השיתופית ==
שורה 64:
 
== השפעותיה של הלמידה השיתופית ==
הלמידה השיתופית מניעה את ה[[תלמיד]]ים [[למידה פעילה]] מבחינה [[רגש]]ית–חברתית, [[הכרה|קוגניטיבית]] ו[[מטא-קוגניציה|מטא–קוגניטיבית]]. היא מעודדת [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] [[לוגיקה|לוגי]], עיבוד [[מידע]] במסגרת [[קבוצה חברתית]] והבניה משותפת של ה[[ידע]] הנלמד{{הערה|שם=מדעי בכיתה|1=[http://www.matar.ac.il/eureka/newspaper33/docs/03.pdf ד"ר עדי בן דוד (2012). תהליך החקר המדעי בכיתה — מהתאוריה למעשה.] אאוריקה, גיליון 33.}}{{הערה|[[אמנון כרמון]], [[שרית סגל]], [[דוד קורן]] ו[[יורם הרפז]], "הגישה השלישית וארגון הידע: מתווה להכשרת מורים מטפחת חשיבה", [[מכון מופ"ת]], 2006}}.
 
===הישגים לימודיים===
שורה 84:
חסרונות שיטת הלמידה השיתופית באים לידי ביטוי בעיקר באופייה החדשני. תחום הלמידה השיתופית חורג מעט מן הנורמה של הלמידה הקלאסית. שינוי סגנון ההוראה יכול לגרום ללומד להרגיש מאוים הן מסיבות חברתיות והן מחוסר הבנת עקרונותיה של שיטה זו. על מנת להתגבר על קשיים אלו רצוי להקים קהילת לומדים אוהדת ולהסביר ללומדים את המאפיינים, העקרונות והפוטנציאל הטמונים בה.
 
למידה שיתופית יכולה להתבצע כיום בכלים חדשים, הפותחים אפשרויות חדשות. על פי נחמיאס ומיודוסר{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00141.asp שילוב אינטרנט בחינוך]}}. :
: "תהליכי תקשורת בין לומדים נחקרו לעומק בסביבות למידה מסורתיות שבהן הלמידה השיתופית התקיימה פנים-אל-פנים. טכנולוגיות למידה מתקדמות ובראשן ה[[אינטרנט]] עשויות להביא עמן שינוי משמעותי בתצורה ובמהלך של הלמידה בקבוצות. הלמידה אינה מוגבלת למקום ולזמן, פעולות פנים-אל-פנים המתנהלות בו-זמנית המאפיינות עבודה בקבוצה מסורתית אינן קיימות עוד; התקשורת הבין-אישית מתבצעת באמצעות כלים [[טכנולוגיה|טכנולוגיים]]. הדבר מאפשר לחברי הקבוצה למלא תפקידים שונים ואף להופיע בזהויות שונות על-פי מצבים משתנים. אופייה הא-סינכרוני של ה[[תקשורת]] מאפשר לחברי הקבוצה לדון בינם לבין עצמם תוך אפשרות של הכנה וניסוח מראש של המסרים, ללא לחץ המאפיין מפגש תקשורתי פנים-אל-פנים."