נוסח שומרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: \1, תל אביב |
||
שורה 17:
=== סידור "הגיוני" של הכתוב ===
הבדלים מן הסוג הזה נוגעים לקשיים הגיוניים מן ההיבט הספרותי שקיימים בנוסח המסורה ונעדרים מנוסח השומרונים. כך למשל מתוארת נוכחות העם ב[[מעמד הר סיני]] בנוסח המסורה: "וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כ|יד}}}}. לעומת זאת מציג נוסח השומרונים את הכתוב בהתאם ה[[סמנטיקה|סמנטי]] הראוי ביחס לחושי האדם: "וכל העם שמע את הקולות ואת קול השופר וראים את הלפידים ואת הר העשן"{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל
ואולם הבדלים מעין אלה מייצגים לא פעם מסורת כתיבה קדומה מנוסח המסורה, והם יכולים להעיד על [[טעות העתקה|טעויות סופרים]] שמקורן בהעתקות של נוסח המסורה. לדוגמה, תחת הפסוק "וְאֶת-הָעָם--הֶעֱבִיר אֹתוֹ, לֶעָרִים"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מז|כא}}}} גורס נוסח השומרונים בחילופי אותיות דומות, [[רי"ש]] ו[[דל"ת]], "ואת העם העביד אותו לעבדים". שינוי האותיות בפסוק הוביל לשינוי במשמעות הפסוק כולו. יש לשער שהטעות חלה דווקא בנוסח המסורה, שכן גרסה הזהה לזו של נוסח השומרונים משתקפת בתרגום השבעים. כמו כן הפסוקים הקודמים של אותו הפרק ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מז|יט|כא}}}} מלמדים שהרפורמה של יוסף לא כללה את העברת העם לערים, אלא הפיכה של העם לעבדים{{הערה| ציפורה טלשיר, "לתולדות נוסח המקרא", בתוך ציפורה טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, תשע"א, עמ' 86-37}}.
שורה 48:
=== כתבי היד של התורה השומרונית ===
[[קובץ:Gerizim Samaritan Torah IMG 2118.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ספר תורה שומרוני בהר גריזים]]
כתבי היד הקדומים ביותר של החומש השומרוני נכתבו בימי הביניים המוקדמים. כתב היד הקדום ביותר הוא מ[[המאה ה-12]], וכתבי יד מאוחרים יותר הם מהמאות ה-15-14. בין כתבי היד המרובים של הנוסח השומרוני מצויים חילופי כתיב מרובים, שעניינם כתיב מלא וחסר, דקדוק, תורת ההגה ותורת הצורות. מעדויות עקיפות, כדוגמת התרגום הארמי של נוסח השומרונים, אפשר ללמוד שגם תוכנה של המסורת השומרונית לא היה אחיד, עד שהתגבש נוסח קבוע שהועתק בין כתבי היד{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל
כל כתבי היד של התורה השומרונית נחשבים בעיני השומרונים, כהעתק מן "המגילה הקדושה אשר בשכם". מגילה זו מכונה בפי השומרונים "[[ספר אבישע]]", שכן לפי מסורת השומרונים הוא נכתב על ידי אבישע בן פנחס בן אלעזר הכהן במאה ה-13 לפנה"ס, בתקופת יהושע. אולם לפי השערות החוקרים, מגילה זו מורכבת מכמה יריעות שהמוקדמות ביניהן נכתבו במאה ה-12 או במאה ה-13, ועליהן נוספו תוספות מאוחרות מן המאה ה-14{{הערה|יצחק בן צבי. ספר השומרונים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תש"ל, עמ' 244-233.}}.
שורה 57:
הראשון שערער על קדמותו של הנוסח היה [[וילהלם גזניוס]] שהשווה בספרו מ-[[1815]] בין נוסח השומרונים לנוסח המסורה ומצא שמונה סוגים של הבדלים בין הנוסחים. בעקבות מחקרו רווחה ההנחה במחקר שנוסח השומרונים הוא נוסח מתוקן וערוך, כלומר משני לנוסח מסורה המקורי{{הערה|Wilhelm Gesenius. De Pentateuchi samaritani origine, indole et auctoritate, commentatio philologico-Critica, Halle 1815}}. הנחה זו עוררה קשיים בעיקר בשל הדמיון בין נוסח השומרונים לתרגומים ולמדרשים.
מאה שנים מאוחר יותר קבע [[פאול קאלה]] ששני הנוסחים הנתונים, היהודי והשומרוני, התפתחו משני טיפוסי טקסט שהתקיימו בעת העתיקה. הטקסט שהשומרונים אימצו משמר מצד אחד גרסאות קדומות, הדומות לגרסאות תרגום השבעים, [[ספר היובלים]], [[ספר חנוך א']] והמובאות מן התורה שבברית החדשה, ומצד שני הוא פשוט מנוסח המסורה ובהיר ממנו משום השינויים שנעשו בו והתוספות שנוספו אליו
השערה זו של קאלה, שנוסח השומרונים מורכב מנוסח קדום שרווח בימי בית שני ומתוספות מאוחרות יותר, הובהרה עם מציאת קטעי תורה 'קדם-שומרוניים' ב[[מגילות ים המלח]]. טקסטים אלה תרמו למחקר בנוסח השומרוני וסייעו לקבוע את זמנו של נוסח השומרונים לתורה.
שורה 64:
טקסטים "קדם-שומרוניים" הוא כינוי שנתנו חוקרי מגילות ים המלח לקטעי תורה קדומים שנמצאו בין המגילות והם בעלי דמיון מובהק לנוסח השומרונים לתורה. טקסטים אלה אינם שומרוניים, שכן נעדרים בהם סממנים אידאולוגיים-דתיים הייחודיים לשומרונים, אך הם דומים מאוד לנוסח השומרונים בבחינת תוספות ההרמוניזציה שנמצאו בהם. מהקרבה ההדוקה בין טקסטים קדם-שומרוניים אלה לבין נוסח השומרונים עולה כי השומרונים משמרים נוסח קדום הדומה לנוסח שבמגילות אלה{{הערה|שם=תאריך התגבשותו 152-129|אסתר אשל וחנן אשל, '''תאריך התגבשותו של החומש השומרוני לאור המגילות המקראיות מקומראן''', בתוך אפרים שטרן וחנן אשל (עורכים), ספר השומרונים, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן צבי, 2006, 152-129.}}.
התפיסה במחקר היא שנוסח השומרונים מייצג מסורת ארץ ישראלית של התורה במקביל לשני טיפוסים אחרים של התורה שהתקיימו באותה עת: תרגום השבעים, המייצג טיפוס שהתפתח במצרים, ונוסח המסורה, המייצג טיפוס שחל בבבל{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל
השומרונים אימצו את הנוסח שעליו מתבססת תורתם ככל הנראה כבר במהלך [[המאה השנייה לפני הספירה]], עם הקמת [[ממלכת החשמונאים]]. על הנוסח הקדום הוסיפו תוספות משלהם - אידאולוגיות ולשוניות - במהלך המאה השנייה לפנה"ס, טרם חורבנו של המקדש השומרוני בהר גריזים, בשנת 111 לפני הספירה{{הערה|שם=תאריך התגבשותו 152-129}}.
שורה 71:
הנוסח השומרוני כולל אך ורק את כתיב האותיות ללא [[ניקוד]] שיטתי. את הנוסח מלווה מסורת קריאה שמועברת בעל מפה מדור לדור בקפידה רבה. מסורת זו היא הדרך היחידה להכרתה של הגיית השומרונים, הנחשבת חטיבה בפני עצמה בכלל המסורות של עדות ישראל{{הערה|אילן אלדר. "מסורות ההגייה של העברית". מסורות ג-ד (תשמ"ט), עמ' 36-3}}.
[[זאב בן חיים]] חקר את קריאת השומרונים בתורה וניתח אותה מבחינה פונולוגית ומורפולוגית. הוא ערך את מחקרו בזיקה לתורת מדקדקי השומרונים בימי הביניים, וממחקרו עלה כי מסורת הקריאה בתורה בפי השומרונים בימינו מתמשכת מדורות קדמונים{{הערה|זאב בן חיים. עברית וארמית נוסח שומרון: על פי תעודות שבכתב ועדות שבע"פ, כרך ד, ירושלים: מוסד ביאליק, בהשתתפות האקדמיה ללשון העברית, תש"יז-תשל"ז 1977}}. כמו כן ההבדלים בין שתי מסורות הקריאה מתועדים במהדורה של [[אברהם טל (בלשן)|אברהם טל]] ו[[משה פלורנטין]] לנוסח השומרונים לתורה{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל
== תרגומים ==
שורה 83:
== התייחסות לנוסח שומרון ביהדות ובנצרות ==
החומש השומרוני היה ידוע בייחוד נוסחאותיו גם ליהודים וגם לנוצרים עוד בתקופה עתיקה.
חז"ל כינו את השומרונים "[[כותים]]" (מתוך הנחה שאינם יהודים במקורם, אלא מוצאם מן האנשים שהובאו לשומרון על ידי ה[[אשור]]ים ב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}) והציגו את ההבדלים בנוסח התורה שלהם כזיופים{{הערה|ספרי לדברים יא, ל; {{ירושלמי|סוטה|ז|ג}} (כא ע"ג); {{בבלי|סוטה|לג|ב}}; ירושלמי יבמות א, ד.}}. ב[[ימי הביניים|ימה"ב]] התייחס רבי [[אברהם אבן עזרא]] בן [[המאה ה-12]] אל השומרונים כאל עובדי עבודה זרה הכופרים בשם ה'{{הערה|אברהם טל ומשה פלורנטין. חמישה חומשי תורה: נוסח שומרון ונוסח המסורה, אוניברסיטת תל
גם בנצרות ישנם אזכורים להבדלים בין הנוסח השומרוני לבין נוסח המסורה. אולם בנצרות מוצג נוסח השומרונים בדרך כלל, בניגוד לחז"ל, כעדיף מנוסח המסורה. כך [[אוריגנס]], [[אבות הכנסייה|אבי הכנסייה]] הנוצרית, בעל ההקספלה, בן [[המאה השנייה לספירה]], מביא מספר גרסאות בנוסח השומרונים, שאינן מופיעות בנוסח המסורה. כן מזכירים את נוסח השומרונים [[הירונימוס]], מתרגם ה[[וולגטה]], בן [[המאה הרביעית לספירה]], וגם אבות כנסייה אחרים{{הערה|רפאל וייס. משוט במקרא: סוגיות מקראיות, המקרא בקומראן, החומש השומרוני, ירושלים: א' רובינשטיין, תשל"ו, עמ' 318}}.
| |||