תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Setareh1990 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ בוט החלפות: נאו-, הייתה, תוכנ\1ת, סטלין, טורקי, \1מאחר ש, כנסייה, \1ייתכן, פלסטינ\1, תאור\1 |
||
שורה 1:
[[קובץ:Posters11.jpg|ממוזער|250px|כרוז [[סרבים|סרבי]] המציג את [[סטלין]] ו[[צ'רצ'יל]] כשליטי בובות של היהודים והבונים החופשיים. הוצג בין השנים 1941-1942.]]
'''
==ממלכת הכוזרים==
שורה 11:
היסטורית האנטישמיות ב[[ברית המועצות]] מוכרת, עם [[המאבק נגד קוסמופוליטיות|קנוניית הקוסמופוליטיזם היהודי]] ב[[1940]] ו[[משפט הרופאים|עלילת הרופאים]] ב[[1950]]. גם ידוע כי האנטישמיות הרוסית הומרה ב[[1960]] ל[[אנטי-ציונות]] והתמקדה במאבק נגד "הציונות העולמית", שהואשמה בניסיון השתלטות על העולם. תוך טיעון תעמולנים סובייטיים רשמיים כי "הרשע הזה" מונחה על ידי [[ארצות הברית]] ו[[ישראל]] וכי רק ברית המועצות תוכל להנהיג התנגדות ולהוביל את העולם לעתיד טוב. שנירלמן{{אנ|Victor Schnirelmann}} טוען כי לאנטישמיות היה חלק מהותי בגיבוש זהותה של ברית המועצות בתקופה הפוסט-סובייטית, ובמיוחד בגיבוש האידאולוגיה הלאומית של רוסיה. זאת דרך גיבוש "ביקורת מדעית נגד הציונות" ותחיית "הרעיון הרוסי".{{הערה|שם=שנירלמן1|Shnirelman. 2002. Pp. 1-3}}
מחקרים שונים משנות התשעים מעידים כי הקמפיין נגד "הציונות" ו"היהודים" שהשיקה רוסיה בתחילת המאה העשרים הועלו לאחר ש[[המאבק נגד קוסמופוליטיות|הקמפיין נגד ה"קוסמופוליזטים"]] הוגדר כמתוחכם ומורכב מידי להבנת פשוטי העם. לפיכך, כי הדבר היה פשוט יותר, הוחלט להגדיר את היהודים כאויבי רוסיה, כנבל מוכר. שכן ליהודים הכוזרים כבר הייתה תדמית מתאימה לקמפיין הזה וכונו כ"מדינה פרזיטית", וכן היה ניתן להתבסס על תדמיתם ההיסטורית מרדנית כביכול, שקשרה בין המאה העשריםלעבר הרחוק.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 32}}
במהלך שנות השבעים לאור אימוץ תאוריית "מוצא יהודי ברית המועצות ככוזרים" וסופרים שהחלו לתמוך בטיעון כי "יהודי רוסיה ילדים לרוסיה ככוזרים שהיו שם לפני רוסיה", לאומנים אורתודוקסים רוסים וגם המדיה הציבורית החלו לחששו
הרעיון תפס תאוצה עוד יותר על התפרקות ברית המועצות ועליית התחושות השליליות נגד הרוסים בעולם. לאור זאת רוסים רבים שחיו מחוץ לרוסיה עשו שימוש ברעיון הקנוניה הכוזרית ובהאשמת "הציונות הבינלאומית" במה שקרה ועשתה רוסיה במהלך התקופה הסובייטית, זאת על מנת להוריד מעצמם ועמם מהאשמה תוך השלכת האשמה על גורם חיצוני.{{הערה|שם=שנירלמן7|Shnirelman. 2002. Pp. 101-103, 146}} בסוף המאה העשרים נעשה שימוש בתאוריית הכוזרים על מנת לבטא את ההתנגשות בין ה[[ארים]] ל[[יהודים]], שיוחסו כבעלי "התרבות הפטריארכית יהודית-נוצרית מערבית", שהם מכוחות הרשע{{הערה|שם=שנירלמן8|Shnirelman. 2002. Pp. 108-109}}. שכביכול באה לידי ביטוי בתרבות הדמוקרטיה המבקשת לבטל תרבויות וליצור אחידות תרבותית.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 109-110, 140, 142}} בנוסף דרך הצגת הכוזרים בספרות כאויבי האסלאם והערבים, הדבר פתח פרצה לאימוץ "תאוריית האויב הכוזרי-ציוני" גם בקרב האחרונים. בנוסף לשותפות רוסית-ערבית נגד הציונות.{{הערה|שם=שנירלמן9}}
תאוריית הכוזרים הפכה לפופולרית בקרב לאומנים רוסים ובשיח האנטישמי רק החל משנת השבעים של המאה ה-20, עת בה הוחלט על שינוי הדת שאומץ על ידי הכוזרים מ[[יהדות קראית|קראיות]] לתלמודיות. זאת מאחר
==הגדרת זהות הכוזרים==
תחילה זוהו יהודי רוסיה כצאצאי הכוזרים ולאחר מכן זוהו כלל יהודי מזרח אירופה ככאלו.{{הערה|שם=שנירלמן6}} כיום ישנם כאלו המקשרים את תאוריית הכוזרים לרעיון "הקונספירציה היהודית" לשליטה עולמית, תוך קשירת רעיון מקורם הכוזרי של יהודי מזרח אירופה לכלל היהודים – שמזוהים בתורם ל[[הבונים החופשיים|בונים החופשיים]] ולעובדי השטן, זאת במטרה להאשימם בשאיפה להשתלטות עולמית.
בסוף המאה העשרים נעשה שימוש בטיעון כי כמו שברית המועצות הייתה ממשלת בובות בידי הכוזרים, כלומר היהודים האשכנזים, גם בתקופה שלאחר התפרקות ברית המועצות רוסיה משמשת כממשלת בובות בידי הכוזרים. באותו הזמן גם החל להתפתח הרעיון כי כמעט ולא נותרו בעולם כיום יהודים אמיתיים וכי רוב אלו הקוראים לעצמם ככאלו הם ממקור כוזרי שהתייהד ולכן "כיום, אין כמעט יהודים בכלל ושטח פלשתינה כבוש (לאחר שנכבשה) בידי כוזרים, שהומרו על ידי יהודים בין המאה השמינית לעשירית, וכעת מוציאים לפועל
א. נ. איגנטייב האנטישמי טען כי המאה העשרים הייתה "המאה של מאבק יהודי העולם בנצרות" והזהיר כי "היהודים נשבעו להשתלט על העולם עד סוף המאה" תוך קריאה להגן על התרבויות האתניות מהמזימה היהודית. הסופר כינה את היהודים כ"איום תמידי למדינה ולאומות" וזיהה את הדמוקרטיה עם שלטון יהודי. זאת תוך שילוב וטיעון לקונספירציה משותפת של ה[[יהודים]] עם [[הבונים החופשיים]] לכוזרים. כשהכוזרים הם ממשיכי דרכם של הראשונים ובדמות ה[[ציונות|ציונים]]. כשעל מנת להתנער מהאשמות לאנטישמיות טען כי הדבר מוכח ואמת בהתאם ל[[הפרוטוקולים של זקני ציון|פרוטוקולים של זקני ציון]] לפיהם הציונים מבקשים שליטה עולמית וכי "לא כל יהודי הוא ציוני, אך כל ציוני הוא יהודי.." וכי כעת יש לפעול למניעת היחזרות האסון שנגרם לרוסיה ולפלשתינה על ידי ה"יהודו-נאצים הציונים" בשנית.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 109-110, 140, 142}}
==תפוצה בעולם==
רעיון מוצאם הכוזרי-
בשנות הארבעים תאורית הכוזרים אומצה על ידי [[אברהם פולק]] מהאסכולה הכנענית בפלשתינה. תאורית הכוזרים הפכה למוכרת על ידי [[ארתור קסטלר]] שניסה להוכיח כי מוצאם של יהודי מזרח אירופה הוא מהיהודים הכוזרים שהוגלו לאחר תבוסתם על ידי [[סוויאטוסלב, נסיך קייב|הנסיך סוויאטוסלב]] והניחו את יסודות התפוצה היהודית במזרח אירופה, שלא היו קשורים בשום דרך ליהודי המערב.
בשנות השבעים ולרי ימליאנוב הפיץ את תאורית הכוזרים המשולבת עם תאוריית "הציונות העולמית" ו[[
בסוף המאה העשרים הוחדרה התאוריה הכוזרית לספר הלימוד בבתי הספר הרוסים בהם הוצגו היהודים באור שלילי והכוזרים הוצגו ככאלו שלא הביאו על הסלאבים דבר פרט להרס ועבדות: היהודים פתחו את שערי הערים הביזנטיות ל[[ערבים]], היהודים היו סוחרי עבדים אכזריים, האצולה הבדילה עצמה בהתייהדותה מהעם הילידי כוזרי-נוצרי, הצגת החלטת התייהדות האצולה הכוזרית ליהדות כשגויה לאור המוסר הכפול והפגמים הנוספים שביהדות, הצגת הרוסים כ"עם הנבחר", טיעונים לעידוד מצד היהודים ליציאה למלחמה נגד הפולנים שוחרי השלום וזאת למטרות פיתוח נתיב הסחר בעבדים. כשבספרות הכוזרים אף הפכו לאויבי האסלאם והערבים.{{הערה|שם=שנירלמן9|Shnirelman. 2002. Pp. 111-112, 117-118}}
שורה 44:
במהלך המאה ה-20 הממלכה הכוזרית הפכה לעניין גדול בקרב חוקרים והיסטוריונים יהודים שהתגאו בחלקם של הכוזרים היהודים בהקמת ובניית [[רוס של קייב]]. בסובלנות הדתית של הכוזרים שכוונה מהיהדות והעובדה שהממלכה הכוזרית הייתה במהלך ימי הביניים ממלכה משמעותית ומשגשגת שהביאה להתפתחות האזור הודות לתרבותם והפוליטיקה המזרח-תיכונית שהביאו, וכן בכך שהדבר הוכיח כי היהודים והכוזרים כנראה היו ברוסיה הרבה לפני שרוסיה הוקמה ולכן אינם זרים למקום.{{הערה|שם=שנירלמן3|Shnirelman. 2002. Pp. 12, 14-15, 18}}
ההיסטוריון גנרל א. נאחוולודוב שהיה חבר בחברה הצבאית-היסטורית של [[האימפריה הרוסית|רוסיה הקיסרית]], היה הראשון להציג את "הבעיה הכוזרית" בהקשר האנטישמי. הוא הפיץ בשנת [[1909]] ספר [[שוביניזם|שובניסטי]] לקהל הרחב במטרה לעודד את רגשות [[פטריוטיות|הפטריוטיזם]] והנאמנות לקיסר בקרב הרוסים, תוך פיתוח זיקה וכבוד לתולדות רוסיה הרחוקה. הספר אומץ כחלק מתוכנית הלימוד הצבאית ובבתי הספר הציבוריים והופץ כספר חובה המומלץ להיות בספריות הציבוריות וב[[כנסייה|כנסיות]]. הוא היה הראשון שביקש לחבר את הרוסים להיות צאצאי ה"[[ארים]]", שלטענתו אופיינו בכבוד, כנות ואמוץ לב בלתי רגילים ועוד תכנות מושכות להפליא. הוא הכליל ברשימת המקורות ה[[סלאבים]] את לא רק את ה[[הונים]] דוברי הטורקית ואת ה[[סקיתים]] דוברי הפרסית, אלא גם את ה[[אמזונות]] האגדיות וה[[קנטאור|קנטאורים]]. לכוזרים היה חלק מיוחד בספר, בו תוארו האחרונים כעם כובש ששלט ברוסים ומנע ממנו את צמיחתה של רוסיה. כשרק לאחר כ-200 שנה הצליחו הרוסים למרוד בכוזרים בהצלחה ולהחזיר את השליטה לידיהם. בשנים העוקבות סופרים רבים אחרים הציגו את הכוזרים כדמות בעלת פוטנציאל פגיעה ברוסיה. בשונה ממנו א. סליאנוב בספרו "הכח הנסתר של הבונים החופשים" שיצא לאור בשנת [[1911]], התריע על הסכנה היהודית להתרחבות וכיבוש רוסיה. הוא טען כי קיים איום יהודי וכי ישנו כח יהודי נסתר שאינו נח ומעוניין לפגוע ברוסיה, כח המתנהל בשיתוף עם הבונים החופשיים. הוא הזכיר את תקופת הכוזרים כהוכחה לכך שבגלל היהודים ממלכת הכוזרים נפלה ומאז ממשיכים היהודים לנסות לפגוע ברוסיה מבפנים. בספר הופיעו תיאורים על ממשלה יהודית חשאית עולמית משותפת עם הבונים החופשיים, כמו
לב נ. גומילב בניסיון להגדיר את האויבים והחברים ההיסטוריים של רוסיה, כתב כי ה"יהדות האגרסיבית" כפי שבאה לידי ביטוי אצל הכוזרים, הייתה האויב הכי גדול של רוסיה. גומילב השתמש בשורשיה העתיקים של [[אנטישמיות נוצרית|האנטישמיות הנוצרית]] וטען כי אלוהי היהודים הוא ה[[שטן]]. בשנת [[1937]] אף יצא נגד הנישואים המעורבים וחזה כי בעוד כשמונה שנים ילדים יהודים, גם למחצה, לא יתקבלו בשום מקום ברוסיה לאור עליית ה[[פשיזם]]. גומליב טוען כי בתחילת [[האלף ה-1 לפנה"ס]] אזורים נרחבים מ[[גרמניה]] עד [[איראן]] היו נתונים לשליטה יהודית גלותית, ומדגיש את "הפטריוטיות הנוצרית" שלו וטוען כי יהודים רדפו נוצרים, זאת מבלי להזכיר את רדיפת הנוצרים את היהודים. גומליב מציג כי הכוזרים היו תושבי אזור צפון [[הים הכספי]] שעסקו בדיג וחקלאות. כשעליית הכוזרים אירעה במאה ה-7, לאחר שלוחמים טורקים נישאו לנשים כוזריות, בזמן שקבוצה קטנה של יהודים חיה באזור. במהלך המאה ה-6-8 קבוצות יהודיות נוספות הגיעו וחיו בכוזר כפליטים מ[[איראן]] ו[[האימפריה הביזנטית]]. וטוען כי היהודים האיראנים שהיו [[יהדות קראית|קראים]] השתלבו בקלות בחברת הכוזרים האירו-אסייאתים תוך נטישת היהדות, ואילו היהודים הביזנטיים ה"תלמודיים" התנהגו בצורה שונה ו[[קולוניאליזם|קולוניאלית]]. לאחר שהכוזרים נשאו נשים יהודיות, הצאצאים שהשתלבו בשני האוכלוסיות אימצו את היהדות במאה ה-9, והיהודים קיבלו גישה לכל המשרות הציבוריות. ילדים אלו ארגנו הפיכה שהפכה את ה[[כגן]] לשליט בובות של ה[[כגן בק]]. אז נוצרו פערים בין העם להנהגה שהובילה למלחמת אזרחים. גומליב טוען כי היהודים הכוזרים עמדו מאחורי הסתת הרוסים נגד הקווקז, פרס והאימפריה הביזנטית, וכי היהודים נהגו להרוג, לשדוד ולבזוז את לוחמים אלו לאחר שהיו חוזרים מהמלחמות. בנוסף כי היהודים הכוזרים התנגדו להתנצרות של רוסיה, ועודדו רדיפת נוצרים.{{הערה|Shnirelman. 2002. Pp. 45, 47-53}}
====התפתחויות בהתייחס למדינת ישראל====
יורי מ. בורודאי מושפע מכתביו של גומליב הוציא באמצע שנות התשעים ספר בו הוא מאשים את היהודים בהקמת מדינה [[אתנוקרטיה|אתנוקרטית]] או בעלת "מבנה [[אפרטהייד]]", בה מיעוטים נאלצו לחיות ב[[גטו|גטאות]], והצהיר כי מדינות כאלו נועדו לקטסטרופה. בנוסף להזכרת [[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]] הקדומים ו[[ישראל]] העכשווית, הזכיר את [[ממלכת הכוזרים|ממלכת כוזר]] וטוען כי רק מדינה רב-אתנית יכולה להיות בריאה. תוך התעלמות מכוונת מהמרקם הרב-אתני של כוזר, ישראל ויהודה. דמיטרי מ. בלשוב הצהיר בשנת [[1992]] כי מאחר
ו. בונדרנקו בראיון טלוויזיוני טען כי התקיימה התנגשות בין שני סופר-אתניות, בין היהודים והרוסים, שהורידה את כוחה של רוסיה, וכי יהודים היו מעורבים ב[[בולשביזם|בולשביזם]] וכי כיום קיימת קנוניה סמויה משותפת בין היהודים והאירופאים, המעוניינים בהפלת רוסיה והפיכתה לאירופאית. ו. י. סקורלטוב טען כי קיימת "קואופרצית סחר-תעשייתית יהודית בינלאומית" שהוקמה כביכול לפני 3,000 שנה על מנת להשיג עליונות ולנצל עמים אחרים. בתוך כך, הוא האשים את הקואופרציה הזו בניסיון לחסל תרבויות ומסורות אתניות. הוא טען כי "הלאום הרוסי הישן" מת, וכי הגיע הזמן להקים "אתוס רוסי צעיר". בשנים האחרונות החלו לאפיין את הממלכה הכוזרית כ"מדינה פרזיטית". ו. ו. קרגלוב טוען כי המדינה הכוזרית גרמה לסבל לנתינה וסובביה וכי סיבת תבוסתה
==
{{ראו גם|הכנסייה הרוסית הפרבוסלבית}}
לאחר [[התפרקות ברית המועצות|קריסת ברית המועצות]] בתחילת שנות ה-90 מטרופולין לואן האורתודוקס הרוסי טען כי הוקמה קונספירציה "יהודית - הבונים החופשים במאות ה-7-8 לפנה"ס" וטען לאותנטיות [[הפרוטוקולים של זקני ציון]]. הוא טען כי יהודים זרים למקום (רוסיה) וכי הגיעו לממלכת כוזר והפכו אותה ל"מוצב בסיס הכח הכלכלי שלהם" ובתוך כך הפכו את כוזר לקורבן הראשון של "אנשי העסקים היהודים שראו בכח הכלכלי כצעד הראשון לקראת יצירת מדינה יהודית גלובלית, בה חשקו מזה זמן רב ואותה תבעו רבני התלמוד", וכי רוסיה הייתה אמורה להיות הבאה בתור. הוא עוד טען לכך שהיהודים ה"תלמודיים" רואים בלא-יהודים כחיות חסרות נשמה, הקיימת רק ל"עם הנבחר של האל". הוא טוען כי כלל המלחמות היסטורית היו מלחמות דתיות, וכי יהדות הגולה ביקשה להילחם
==
{{ראו גם|נאו-פגניות}}
בשונה מעמדת
הנאו-פגנים טוענים לכך שכל הנקלע למסורת היהודית-כוזרית והנוצרית סופו שמורשתו ותרבותו תיכחד. חלקים מיחסים את האויב הפוגעני ל"נשים מבטלות לאומיות", כלומר רעיות יהודיות שבגללן עזבו מנהיגים רוסים את השפה והתרבות הרוסית. יש כאלו הטוענים כי כעת, לאור הריסת הממלכה הכוזרית על ידי הרוסים, קיימת סלידה יהודית ורצון לנקמה, מצד האשכנזים והכוזרים, וכי "כל תקופות הבעייתיות בהיסטוריה של רוסיה היו בגלל ה"יוונים הביזנטיים", בגלל ה"כוזרים" או כעת בגלל היהודים והציונים, ששניהם אותו הדבר."{{הערה|שם=שנירלמן5}}
שורה 66:
* [[המאבק נגד קוסמופוליטיות]]
* [[יודאו-קומוניזם]]
* [[
* [[משפט הרופאים]]
* [[הישות הציונית]]
|